וַֽיַּדְרְכ֤וּ אֶת־לְשׁוֹנָם֙ קַשְׁתָּ֣ם שֶׁ֔קֶר וְלֹ֥א לֶאֱמוּנָ֖ה גָּבְר֣וּ בָאָ֑רֶץ כִּי֩ מֵרָעָ֨ה אֶל־רָעָ֧ה ׀ יָצָ֛אוּ וְאֹתִ֥י לֹֽא־יָדָ֖עוּ נְאֻם־יְהוָֽה׃ (ס)
ידי משה
נכרים היו מרגלים. צ"ל גבורים כי אצל לשון הרע נופל לשון גבורה דכתיב חצי גבור שנונים ולזה מביא הפסוק דכתיב וידרכו את לשונם קשתם ולא לאמונה גברו כן כתיב בירמיה ט' ולמדו זה שהיו גבורים מדכתיב לשון אנשים שהוא בכ"מ לשון חשיבות או גבורים וק"ל:
מאירי
ולהמשך זמן ההצלחה והשלוה ספר דרך משל ענין המטר ושובע הארץ פקדת הארץ וגו׳ והוא עבר במקום עתיד כי רוב הנבואות יבואו בלשון עבר כאלו בא הענין להוראת קיום הדבר. ומלת ותשוקקה י״מ שהוא יוצא לשלישי כלומ׳ פקדת אותה אחר שעשיתה שוקקה ומתאוה למטר מרוב היובש שהיה לה ויש לפרשו מענין תשוקה כמו ותחשוק בה ע״ד תמיד עיני ה׳ אלהיך בה (דברים יא יב) ותעשרנה כמו ותעשירנה כענין וידבקו (ש״א יד כב) וידרכו (ירמ׳ ט ב) שהוא כמו וידביקו וידריכו רבת שם כמו הרבה פלג א׳ מורה על הפלגת עומק כמו הררי אל (תה׳ לו ז) ודומיהם ואמ׳ שאפי׳ העמוק שבהם מלא מים מרוב המטר. ואמ׳ תכין דגנם כלומ׳ שאחר המטר תזמין להם עתים נכונות ברוחות נקיות שומרות התבואות משרפון ושאר הלקיות. וענין כי כן תכינה אצלי כי אמתי אתה תכין הארץ בתכלית הצלחה והשגחה גמורה.