וְאִ֤ישׁ בְּרֵעֵ֙הוּ֙ יְהָתֵ֔לּוּ וֶאֱמֶ֖ת לֹ֣א יְדַבֵּ֑רוּ לִמְּד֧וּ לְשׁוֹנָ֛ם דַּבֶּר־שֶׁ֖קֶר הַעֲוֵ֥ה נִלְאֽוּ׃
שד"ל
התל: לדעתי הוא הפעיל משרש תלל, וכמוהו ותוללינו שמחה (תהלים קל"ז ג'), ומזה בתלמוד חוכא ואטלולא, ומזה ואיש ברעהו יהתלו (ירמיה ט' ד'), אם כהתל באנוש תהתלו בו (איוב י"ג ט') בדגש הלמ"ד, ונשארה ה"א הבנין באמצע המלה כמו, אהודנו, יהושיע, יהודוך (ע"ד ל' ארמית), וקרובה לזה דעת מהרש"ד, שגם הוא עושה המלות האלה הפעיל, אלא שהוא אומר שהשורש תול. והקדמונים וראז' וגעז' אמרו כי השרש התל, והוא בנין פעל, ובא הכח תמורת הדגש, ומלה אחת מסייעתם וַיְהַתֵּל בהם אליהו (מ"א י"ח כ"ז).