פרשנות מצטטת על ירמיהו ט:ז

ואמרו במדרש מות וחיים ביד לשון (משלי יח כא) הכל תלוי בלשון, זכה לחיים לא זכה למיתה, עסק אדם בתורה בלשונו זכה לחיים והיא התורה שנקראת עץ חיים, שנאמר (שם) עץ חיים היא למחזיקים בה, והיא רפואתו של לשון הרע שנאמר (שם טו) מרפא לשון עץ חיים, עסק בלשון הרע מתחייב בנפשו למות, שקשה לשון הרע משפיכות דמים, שכל מי שהורג אינו הורג אלא נפש אחת אבל המספר לשון הרע הורג שלשה, האומרו והמקבלו ומי שנאמר עליו. האומרו, מדואג האדומי שאמר לשון הרע על אחימלך בן אחיטוב ונהרג שנאמר (שמואל א כב) ויאמר שאול מות תמות אחימלך, ונהרג שאול דכתיב (דברי הימים א י) וימת שאול במעליו אשר מעל באלהים, וכן שאול אמר (שמואל ב א) עמד נא עלי ומותתני כי אחזני השבץ, קטיגוריא של נוב עיר הכהנים, ואין שבץ אל בגדי כהונה שנאמר (שמות כח) ועשית משבצות זהב, ודואג האדומי נשתרש מחיי העוה"ז ומחיי העוה"ב שנאמר (תהלים נב) גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה. מי קשה המכה בחרב או המכה בחץ, המכה בחרב אינו יכול להמית אלא בקרוב, והמכה בחץ אינו כן אלא זורק את החץ ומכהו בכל מקום שהוא רואה אותו, ולכך נמשל מספר לשון הרע לחץ שנאמר (ירמיה ט) חץ שחוט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו, וכן הכתוב אומר (תהלים נז) בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה.

שחוט שנמשך כשעוה. דרש שחוט לשון משיכה כדכתיב (ירמיה ט, ז) חץ שחוט לשונם (מתנות כהונה). ובבמדבר רבה הנזכר לעיל גרסו זהב שחוט שנטווה כחוט והיה נמשך כשעוה:

וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בְּהֶתֵּר כָּל הַסְּפֵקוֹת הַלָּלוּ, שֶׁמָּצִינוּ בְּמַסֶּכֶת עֲרָכִין (טו:) אָמַר רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא: מַאי תַּקָּנָתֵיהּ שֶׁל מְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרָע? אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טו ד) ״מַרְפֵּא לָשׁוֹן עֵץ חַיִּים״. וְאֵין לָשׁוֹן אֶלָּא לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה ט ז) ״חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם״. וְאֵין עֵץ חַיִּים אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג יח) ״עֵץ חַיִּים הִיא״ וְגוֹ׳. וְאִם עַם הָאָרֶץ הוּא, יַשְׁפִּיל עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם טו ד) ״וְסֶלֶף בָּהּ שֶׁבֶר בְּרוּחַ״. רַבִּי אַבָּא בַּר חֲנִינָא אָמַר: סִפֵּר אֵין לוֹ תַּקָּנָה, שֶׁכְּבָר כְּרָתוֹ דָּוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יב ד) ״יַכְרֵת ה׳ כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת״. אֶלָּא מַאי תַּקָּנָתוֹ שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי לָשׁוֹן הָרָע? אִם תַּלְמִיד חָכָם הוּא, יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה כוּ׳.