פרשנות מצטטת על ירמיהו ט:כ

בחוצתיו וברחובתיה. חוץ הוא אחורי הבתים ורחוב מקום השוק סרטיא ופלטיא, מקום רחב ששם הרבים מתאספים, צאננו מאליפות וכו' בחוצותינו, אין פרץ וכו' ברחובותינו (תהלות קמד), הצאן נמצאים בהחוצות, והצוחה דרכה ברחובות, להכרית עולל מחוץ בחורים מרחובות (ירמיה ט' כ'), כי העולל לא ימצא ברחוב רק הבחורים. וכן תראה עוד (שם ה' ה' משלי ז' יב, ה' טז, עמום ה' טז) :

44-47. עולל מוטל בין ברכי אמו, ותינוק יונק משדי אמו, כיון שראו את השכינה הגביה עולל צוארו וכו'. וכע"ז בד, במכירי הנ"ל ובירושלמי ובבבלי הנ"ל (ובכי"ע חסר כ"ז, עיין מ"ש לעיל בסמוך). ופירש"י: עולל גדול מיונק, כדכתיב (ש"א ט"ו, ג') מעולל ועד יונק וכו'. ובמכילתא הנ"ל: ר' יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר מפי עוללים ויונקים יסדת עוז (תהלים ח', ג'). מפי עוללים, אלו עוברים שבמעי אמן שנ' (איוב ג', ט"ו) או כנפל טמון לא אהיה [כעוללים לא ראו אור], ויונקים אלו שיונקים משדי אמן וכו', רבי אומר עוללים אלו עוללים שבחוץ, שנ' להכרית עולל מחוץ (ירמי' ט', כ'). ועיין מדרש תהלים פ"ח, ה', הוצ' בובר, ל"ט ע"א. ועיין בתוספות ל' ב' ד"ה ר"מ.

12. אבל פוקקין את החלון בגלופקרין וכו'. כלומר, סותמין את החלון בכר, עיין מ"ש לעיל פ"ג, שו' 45, וחשבו סגולה זו לרפואה שיש בה ממש, כמפורש בבבלי ב"ק ס' ב': רבא בעידן ריתחא הוי סכר כוי, דכתיב (ירמי' ט', כ') כי עלה מות בחלונינו. ואעפ"י שאמונה זו כנענית היא (עיין תרביץ שי"ג, תש"ב, עמ' 208), לא אסרו אותה משום דרכי האמורי, משום שיש לה רמז במקרא.

ומחדרים אימה. כְּשֶׁבּוֹרֵחַ וְנִמְלָט חַדְרֵי לִבּוֹ נְקוּפִים עָלָיו מֵחֲמַת אֵימָה, וְהוּא מֵת וְהוֹלֵךְ בָּה (ספרי); דָּ"אַ, ומחדרים אימה — בַּבַּיִת תִּהְיֶה אֵימַת דֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו ט') "כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ", וְכֵן תִּרְגֵּם אֻנְקְלוֹס; דָּ"אַ, מחוץ תשכל חרב — עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בַחוּצוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "וּמִסְפַּר חוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם שַׂמְתֶּם מִזְבְּחוֹת לַבֹּשֶׁת" (שם י"א); ומחדרים אימה, עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ בְחַדְרֵי חֲדָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אֲשֶׁר זִקְנֵי בֵית יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂים בַּחֹשֶׁךְ אִישׁ בְּחַדְרֵי מַשְׂכִּיתוֹ" (יחזקאל ח'):