וְשָׁמַטְתָּ֗ה וּבְךָ֙ מִנַּחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַעֲבַדְתִּ֙יךָ֙ אֶת־אֹ֣יְבֶ֔יךָ בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדָ֑עְתָּ כִּֽי־אֵ֛שׁ קְדַחְתֶּ֥ם בְּאַפִּ֖י עַד־עוֹלָ֥ם תּוּקָֽד׃ (ס)
שד"ל
כקדח אש המסים, המס בל' ערבי קש יבש וענפים יבשים (ר' יונה הביאו רד"ק בשרשים, ורוז' וגיז'), ושרש קדח נמצא יוצא, על ההבערה, הן כלכם קודחי אש (למעלה נ' י"א), כי אש קדחתם באפי (ירמיה י"ז ד'), והנה הטעם כמו שקש יבש מבעיר את האש מהר, וכמו שהאש תרתיח מהר את המים.
אבן עזרא
קדחה. הקנאה או זאת שיעשו כי מצאנו זאת המלה יוצאת כמו כי אש קדחתם באפי ויתכן להיות קדחה כמו נקדחה כמו כל אלה חברו נחברו כל זה כנוי לחרון האף:
רשב"ם
וְהַעָתַּרְתִּי - כמו: וְהַחֲרַמְתִּי את עריהם. והחזקת בו. והאבדתי חכמים מאדום. וְהַעֲלֵיתִי. כולם פתרונן להבא ופתחין. וכן: וְהַעֲבַדְתִּיךְ כי אותיות גורמים. אבל לשעבר יאמר: הֶעֱבַרְתִּי מעליך חטאתך. הֶעֱלֵיתִיךָ. הֶאֱבַדְתִּי. כלם נפתחין בפתח קטן. אבל בשאר אותיות יאמר: וְהִכְרַתִּי פסילך. וְהִשְׁמַדְתִּי. כולם בחירק בין לשעבר בין להבא.