פרשנות מצטטת על ירמיהו יח:ג

והנה הוא. ירמיה י"ח וארד בית היוצר והנהו וקרינן והנה הוא:

במדרש תנחומא הנוסח המשוכלל ביותר: "ילמדנו רבינו אם היתה אשתו מעוברת מהו שיתפלל יהי רצון שתלד אשתי זכר? כך שנו רבותינו היתה אשתו מעוברת ואמר יה"ר שתלד אשתי זכר, הרי זו תפלת שוא. ר"ה בשם רבי יוסי אומר אע"פ ששנינו: 'היתה אשתו מעוברת ואמר יהי רצון שתלד אשתי זכר הרי זו תפלת שוא' אינו כן. אלא אפילו עד שעה שתשב על המשבר יתפלל שתלד זכר, לפי שאין קשה לפני הקב"ה לעשות את הנקבות זכרים ואת הזכרים נקבות. וכן מפורש ע"י ירמיה 'וארד בית היוצר והנהו עושה מלאכה על האבנים ונשחת הכלי אשר הוא עושה' וגומר 'ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות'. מה הקב"ה אומר לירמיה 'הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם ה' '. וכן אתה מוצא בלאה אחר שילדה ששה בנים והיתה רואה בנבואה שי"ב שבטים עתידין לעמוד מיעקב, וכבר ילדה ששה ונתעברה מן השביעי ומן שתי שפחות שנים שנים הרי עשרה. עמדה לאה והיתה מתרעמת לפני הקב"ה ואמרה רבש"ע י"ב שבטים עתידין לעמוד מיעקב, הרי כבר בידי ששה, ומעוברת משביעי וביד השפחות שנים שנים הרי עשרה. אם זה זכר לא תהא רחל אחותי כאחת מן השפחות? מיד שמע הקב"ה תפלתה ונהפך העובר שבמעיה לנקבה"⁴⁸תנחומא, ויצא ח; לסיפור התהפכות מין העובר מקבילות נוספות, כגון תנחומא בובר, ויצא יט, עמ' 156 ועוד. . אם כן, גם בזמן הלידה המין עשוי להשתנות, ומעשה רחל והפסוק בירמיהו הם הראיה לכך⁴⁹השאלה מי התפלל על הפיכת דינה לנקבה, רחל או לאה, חשובה, אך לא בה דיוננו. . עם זאת, התפילה שנענה לה הקב"ה לא הייתה תפילתה של רחל שרצתה להזיק לאחותה, אלא מעשה חסידות של לאה.

מלשון וארד בית היוצר והנה הוא עושה מלאכה על האבנים. ועתוי"ט:

על האבנים. מוֹשַׁב הָאִשָּׁה הַיּוֹלֶדֶת, בְּמָקוֹם אַחֵר (ישעיהו ל"ז), קוֹרְאוֹ מַשְׁבֵּר; וְכָמוֹהוּ "עוֹשֶׂה מְלָאכָה עַל הָאָבְנָיִם" (ירמיהו י"ח), – מוֹשַׁב כְּלִי אֻמָּנוּת יוֹצֵר חֶרֶשׂ: