פרשנות מצטטת על ירמיהו יח:יח

וילך איש מבית לוי רבותינו אמרו שהלך אחר עצת בתו (סוטה יב:). ור"א אמר (אבן עזרא על שמות ב׳:א׳) כי בערים רבות היו ישראל יושבים, וזאת האשה היתה בעיר אחרת. ומה צורך שיזכיר הכתוב זה. ועל דעתי, בעבור שלא חשש לגזרת פרעה ולקח לו אשה להוליד ממנה בנים, אמר הכתוב כן. בעבור כי בכל מזדרז לעשות ענין חדש יאמר כן, וילך ראובן וישכב את בלהה (בראשית לה כב), וילך ויקח את גמר בת דבלים (הושע א ג), לכו ונמכרנו לישמעאלים (בראשית לז כז), לכו ונכהו בלשון (ירמיה יח יח), לכו נא ונוכחה (ישעיה א יח). וכן זה נזדרז ויקח את בת לוי ולא הזכיר הכתוב שם האיש ולא שם אשתו אשר לקח, והיה זה בעבור כי יצטרך ליחסם ולהזכיר שמם מי אביהם ואבי אביהם עד אל לוי, ועכשיו ירצה לקצר עד לדת המושיע, ואחר כן (להלן ו יד-כה) ייחס גם שאר השבטים בעבורו בסדר השני:
ועל דרך הפשט שהיה זה תחלת הנשואין, אין מוקדם ומאוחר בפרשה, כי היה זה קודם גזירת פרעה, וילדה מרים ואהרן, ואחר כן גזר פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ותלד הבן הטוב הזה ולא הזכיר הכתוב לדת מרים ואהרן, כי לא היה בלדתם חדוש דבר. ועל דעת רבותינו (סוטה יב:) הם לקוחים שניים, שפירש ממנה מפני גזירת פרעה והחזירה בנבואת בתו (עי' שם יג.) ועשה בה מעשה לקוחים, הושיבה באפריון ומרים ואהרן מרקדים לפניהם, בשמחתם כי על ידי זה יגאלו ישראל. ואע"פ שהיה אהרן קטן, נתן השם שמחה בלבו בענין הזה, או מרים אחותו מלמדתו:

רוב מפרשים ראיתי שפי׳ כוונת המזמור לזמן הגאולה שיאמרו איש לאחיו נלכה להודות לאל ולזמר לפניו. ולי נראה שכוונת המזמור היא ללמד בני דורו ולהשקיע לבבם באמונות התוריות ורמז על אמונת החדוש והשגחתו ית׳ והיות עיניו משוטטות במעשינו אם טוב ואם רע לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. ואמ׳ לכו נרננה וכו׳ ונאמר כאן לשון הליכה על זירוז מעשה כמו לכה נשקה את אבינו וכו׳ (ברא׳ יט לב) לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות (ירמ׳ יח יח) כלומ׳ הזדרזו להתרחק מהאמונות הרעות מתת חסרון בחוקי ית׳ ונעבדהו בשירה ובזמרה ובשמחה ובטוב לבב כי התרועה משל לשמחה.

על לשונו. היינו ממשמעות דבריו כמו לכו ונכהו בלשון (ירמיה י"ח) לפי פירושי: