פרשנות מצטטת על ירמיהו י:ח

מַאי דִּכְתִיב: (ירמיהו י, ח) "וּבְאַחַת יִבְעֲרוּ וְיִכָּסְלוּ מוּסַר הֲבָלִים עֵץ הוּא"? אָמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אַחַת הִיא, שֶׁמַּבְעֶרֶת רְשָׁעִים בַּגֵּיהִנֹּם, מַאי הִיא? עֲבוֹדָה זָרָה. פירוש דהעובד עבודה זרה עובר על שתי דברות מעשרת הדברות, אשר הם מפי הגבורה שמענום, שהם 'אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ' (שמות כ, ב) ועל זה אמר שקולה כשתים וחזר ועשה ביאור אחר למאמר שקולה כשתים ואמר וכתיב (ירמיהו ב, י) כִּי עִבְרוּ אִיֵּי כִתִּיִּים וּרְאוּ וכו' והיינו שהריעו משתים אלה שהם כתיים וקדרים ולזה אמר וכתיב כִּי עִבְרוּ אִיֵּי כִתִּיִּים וכו', דכונתו לבאר בזה ענין שקולה כשתים דאמר על עבודה זרה.

כי גדול אתה ועושה נפלאות ויכירו כלם בראותם הנפלאות ההם כי אתה א׳ לבדך. או איפשר שעל כל הזמנים הוא אומ׳ כן שעם עובדם הכוכבים וצבא השמים יודו באלהותו אלא שעובדים אותם לכבודו כדרך ובכל מקום מוקטר מוגש לשמי (מלאכי א יא). וכן ענין מי לא ייראך מלך הגוים (ירמ׳ י ז) ובאחת יבערו ויכסלו (שם ח).

ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים. פירש"י של עץ היתה נרקבת ושל מתכת ניתכת. ופי' הרמב"ן ולא פי' הפסוק בשפטים האלה בעבור כי מוסר הבלים עץ היא וכן במעשה כתיב וה' הכה כל בכור בהמה והשפטים באלהיהם לא נודעו עד הבוקר שהלכו לבית תועבות' וכתיב ומצרי' מקברים את אשר הכה ה' בהם כל בכור ובאלהיהם עשה ה' שפטים ועל דעתי הכתוב רומז לשרי מעלה כענין שנאמר יפקוד ה' על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה באדמה שהשפיל מזלם ושרי המזלות והפסוק מקצר בנעלם: