פרשנות מצטטת על ירמיהו כא:יג

מחתתו. שם לכלי שמורידין עליו גחלי אש (קאָהלענשויפעל) תרגום ירידה חות, ומענין מי יחת עלינו (ירמיה כ"א) יחד על עפר נחת, ונאמר תמיד חתי' אצל גחלים, לחתות אש מיקוד (ישעיה ל') גחלים אתה חתה (משלי כ"ה), ואמר רש"ע כי כשנותנין הגחלים לתוך הכלי הן שוקעות מביעורן, שכ"ז שהן על המוקד הן לוחשות וע"י נתינתן בכלי נחות מלחישתן, והכלי שמשימין בו הגחלים נקרא מחתה שבו נעשו הגחלים עוממות, שבלחישתן פני להבים פניהם, וכשגורפין אותן אל הכלי נעשות עוממות, והמתרגמו (רויכפפאננע) אינו לפי מובן המלה עצמה:

הררי בשדה. ירושלים היושבת בהר המישור כל סביב העיר מישור שדה ול' הררי כמו ערבי (ישעיה יג) על שם שיושב בערבה מונטיינד"ש בלעז יושבי ההר (ס"א יושבת ההר):

כי נסך עליכם ה'. וגו' לשון מזג כמו מסכה יינה (משלי ט׳:ב׳) או לשון נסיכות השליט בכם רוח תרדמה על פושעי ישראל היה ניבא שהיו חוזים בכוכבים: