פרשנות מצטטת על ירמיהו כז:כב

השבעתי אתכם וגו'. אמר רב יהודה, כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה, שנא' השבעתי אתכם וגו' ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ ^פההוא תפס את לשון הכתוב כפשטיה [ותפס בבל ע"ד הכתוב (ירמיהו כ״ז:כ״ב) בבלה יובאו ושם יהיו עד יום פקדי אותם]. אבל לא כן דעת החכמים זולתו, אלא דגם בזה"ז יש מצות ישיבת א"י, ומפרשי דפ' זה אם תעירו וגו' מוסב על העליה בחומה, כלומר יחד כולם וביד חזקה, כמש"כ בדרשה הקודמת. וכה מבואר בגמ' מעלית הרבה חכמים לא"י בחבה יתרה. ובדעת רב יהודה צ"ל דאע"פ דלדעת כמה ראשונים יש גם בזה"ז מצות ישיבת א"י [עי' מש"כ בתו"ת ר"פ ראה], זה הוא לדעתו רק באלה שיושבים שם מכבר שאסור להם לצאת מתוכה, ולא בעולים חדשים. .
(כתובות קי"א א')

ג' חזרו למקומן ישראל כסף מצרים וכתב שמים. ישראל שנאמר (ירמיה כז) בבלה יובאו וגו':

וכי תאמר בלבבך. עֲתִידִין אַתֶּם לוֹמַר כְּשֶׁיָּבֹא חֲנַנְיָה בֶּן עַזּוּר וּמִתְנַבֵּא "הִנֵּה כְלֵי בֵית ה' מוּשָׁבִים מִבָּבֶלָה עַתָּה מְהֵרָה" (ירמיהו כ"ז), וְיִרְמְיָהוּ עוֹמֵד וְצוֹוֵחַ "אֶל הָעַמֻּדִים וְעַל הַיָּם וְעַל יֶתֶר הַכֵּלִים" שֶׁלֹּא גָּלוּ עִם יְכָנְיָה, "בָּבֶלָה יוּבָאוּ" עִם גָּלוּת צִדְקִיָּהוּ (שם):