פרשנות מצטטת על ירמיהו כט:ה

על, נתיסד לשנה הראשונה שכבש כורש את בבל, על נהרות בבל מה שבכינו בבבל והתאבלנו על ציון, לא היה בעבור שאבדנו הטובות הגשמיות מהעושר והקנינים שדות וכרמים, כי גם על נהרות בבל שם ישבנו, ר"ל שם ישבנו ישיבת קבע, והיה לנו גם שם נחלת שדה וכרם כמ"ש (ירמיהו כ״ט:ה׳) בנו בתים ושבו נטעו כרמים ואכלו את פרין, ובכ"ז גם בכינו בזכרנו את ציון, מפני שזכרנו קדושת ציון, ששם היה הבהמ"ק והעבודה והשכינה ע"ז בכינו, על האושר הרוחני שנאבד מאתנו:

ותאמר לֵכִי. כמו שֵבִי, וילך, וישב,:

וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ב':ח') בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל עֵדֶן נָטַע הַגַּן. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ב':ח') תִּרְגֵּם מִלְּקַדְמִין, וְכָךְ אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ט"ו:ג'), וְהוּא הַנָּכוֹן. וְאֵין טַעַם "וַיִּטַּע" שֶׁהֵבִיא הָאִילָנוֹת מִמָּקוֹם אַחֵר וּנְטָעָן שָׁם, כִּי מִן הַמָּקוֹם הַהוּא הִצְמִיחָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים" וְגוֹ', אֲבָל עִנְיַן "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים" לְהַגִּיד שֶׁהָיוּ מַטַּע ה', כִּי טֶרֶם שֶׁגָּזַר עַל הָאָרֶץ "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא" גָּזַר בַּמָּקוֹם הַהוּא שֶׁיִּהְיֶה שָׁם גַּן, וְאָמַר "בְּכָאן יִהְיֶה אִילָן פְּלוֹנִי וּבְכָאן אִילָן פְּלוֹנִי" כַּעֲרוּגַת הַמַּטָּעִים, וְלֹא הָיָה כְּדֶרֶךְ שְׁאָר מְקוֹמוֹת הָאָרֶץ שֶׁאָמַר "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא וְעֵץ פְּרִי", וְהִצְמִיחָה בְּלֹא סֵדֶר. וְהִנֵּה אִילָנֵי גַּן עֵדֶן גָּזַר בָּהֶם לַעֲשׂוֹת עָנָף וְלָשֵׂאת פֶּרִי לָעַד לְעוֹלָם, לֹא יַזְקִין בָּאָרֶץ שָׁרְשָׁם וּבֶעָפָר לֹא יָמוּת גִּזְעָם, אֵין צְרִיכִין לְעוֹבֵד וְזוֹמֵר, שֶׁאִלּוּ הָיוּ צְרִיכִין עֲבוֹדָה, אַחֲרֵי שֶׁגֹּרַשׁ הָאָדָם מִשָּׁם מִי עָבַד אוֹתָם. גַּם זֶה טַעַם "וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים", שֶׁהָיוּ מַטָּעָיו מַעֲשֵׂה יָדָיו וְקַיָּמִים לְעוֹלָמִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל מז יב) "לֹא יִבּוֹל עָלֵהוּ וְלֹא יִתֹּם פִּרְיוֹ וְכוּ' כִּי מֵימָיו מִן הַמִּקְדָּשׁ הֵמָּה יוֹצְאִים". אִם כֵּן מָה טַעַם "וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (בראשית ב':ט"ו) שֶׁהִנִּיחוֹ שָׁם לִהְיוֹת זוֹרֵעַ לוֹ חִטִּים וּמִינֵי תְּבוּאוֹת וְכָל עֵשֶׂב זֹרֵעַ זֶרַע וַעֲרוּגוֹת הַבְּשָׂמִים, וְקוֹצֵר וְתוֹלֵשׁ וְאוֹכֵל כִּרְצוֹנוֹ, וְזֶה טַעַם "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ", לַעֲבֹד אַדְמַת הַגַּן הָעֲרוּגוֹת שֶׁיַּעֲשֶׂה שָׁם, כִּי הַגַּן שֶׁהֵם הָאִילָנוֹת לֹא יֵעָבְדוּ. וְיִתָּכֵן שֶׁכִּנָּה הַגַּן בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמוֹ "וּכְגַנָּה זֵרוּעֶיהָ תַצְמִיחַ" (ישעיהו סא יא), "וְנִטְעוּ גַנּוֹת" (ירמיהו כט ה). וְרַבּוֹתֵינוּ נִתְעוֹרְרוּ בָּזֶה, אָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ט"ז:ה'), "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ", אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ג יב) "תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים", הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כח ב), "תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ". וְהַכַּוָּנָה לָהֶם בָּזֶה לוֹמַר כִּי הַצְּמָחִים וְכָל בַּעֲלֵי חַיִּים צְרִיכִים לַכּוֹחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, וּמֵהֶם יָבֹא לָהֶם הַגִּדּוּל, וּבַקָּרְבָּנוֹת יִהְיֶה מֶשֶׁךְ הַבְּרָכָה לָעֶלְיוֹנִים, וּמֵהֶם לְצִמְחֵי גַּן עֵדֶן, וּמֵהֶם יִהְיוּ וְיִחְיוּ לְעוֹלָם בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן וּבְרָכָה שֶׁיִּגְדְּלוּ בָּהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ב"ר טו א), "יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע" (תהלים קד טז), אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, יִשְׂבְּעוּ חַיֵּיהֶן, יִשְׂבְּעוּ מֵימֵיהֶן, יִשְׂבְּעוּ מַטַּעְתָּן. כִּי "חַיֵּיהֶן" יְסוֹדוֹתָם הָעֶלְיוֹנִים, וּ"מֵימֵיהֶם" אוֹצָרוֹ הַטּוֹב הַמּוֹרִיד הַגֶּשֶׁם, וּ"מַטַּעְתָּן" כֹּחָם בַּשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (ב"ר י ו), אֵין לְךָ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב מִלְּמַטָּה שֶׁאֵין לוֹ מַזָּל בָּרָקִיעַ וְהוּא מַכֶּה אוֹתוֹ וְאוֹמֵר לוֹ גְּדַל, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח לג), "הֲיָדַעְתָּ חֻקּוֹת שָׁמָיִם אִם תָּשִׂים מִשְׁטָרוֹ בָאָרֶץ", שׁוֹטֵר: