פרשנות מצטטת על ירמיהו כט:ו

צוו חכמים וכו'. כתובות דנ"ב ומדכתיב בירמיה כ"ט קחו נשים וכו' ואת בנותיכם תנו לאנשים וכו' הא קמ"ל דנלבשה ונכסה וניתיב לה מידי כי היכי דקפצי עלה ואתו נסבי לה ע"כ ופרנסה זו אינה הלבוש והכסות וכמ"ש רשב"ם והמפרשים ז"ל בריש פרק מי שמת וכבר ביארו רבינו בפ' הקודם אלא פרנסה זו היא הנדוניא שגם הוא נק' בשם זה וכמ"ש רבינו בפי' המשנה שם ואף דאמרו בגמ' הא נמי דאורייתא היא ס"ל לרבינו דל"ד אלא ר"ל אסמכתא בעלמא וכן אמרו בתר הכי האי נמי תקנתא דרבנן היא ולכך כתב רבינו צוו חכמים וכו' ולפי הטעם האמור בגמ' כי היכי דקפצי עלה וכו' נראה דאם אין לאב נכסים ויש לאם שהיא חייבת להשיאה והפוסקים ז"ל נחלקו בנכסי האם אך בכי הא מסתברא דחייבת ע"ע:

להשיאו אשה כדכתיב (ירמיה כ"ט ו') וקחו לבניכם נשים:

המשיא את בתו כו'. כתב המגיד רפ"כ מה"א מדכתיב (ירמיה כט) ואת בנותיכם תתנו וכו' כמו שכתבתי במשנה י' פ"ד:

דרמיא עליה - דכתיב (ירמיהו כ״ט:ו׳) ואת בנותיכם תנו לאנשים:

ומשני אין ואפ"ה לא שביק אינש - בתו קטנה דרמיא עליה להשיאה ומצוה הוא עליו דכתיב ואת בנותיכם תנו לאנשים (ירמיהו כ״ט:ו׳):