פרשנות מצטטת על ירמיהו לא:ג

אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה. עִנְיַן הֲסָרָה זוֹ הִיא לְהִתְרַחֵק מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, כִּי כָּל עוֹד שֶׁיִּתְרַחֵק מִן הַמָּקוֹם הַהוּא בְּיוֹתֵר שָׁלְטָה בָּהּ עֵינָא. צֵא וּלְמַד מֵאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁכָּל עוֹד שֶׁיִּתְקָרֵב הָאָדָם אֶל הָאוֹר הַהוּא אֵינוֹ יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וּכְשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בַּמִּזְרָח אוֹ בַּמַּעֲרָב הַכֹּל מִסְתַּכְּלִים בָּהּ לְגֹדֶל הַמֶּרְחָק. כָּךְ אוֹר זֶה שֶׁהָיָה בַּסְּנֶה לְגֹדֶל אוֹרוֹ לֹא הָיָה יָכוֹל מֹשֶׁה לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ וּלְהִתְבּוֹנֵן בְּמַהוּתוֹ, וְכֵן אָמַר יִרְמְיָה (ירמיה לא ג) ״מֵרָחוֹק ה׳ נִרְאָה לִי״, מַשְׁמָע אֲבָל לֹא מִקָּרוֹב. וְכֵן פֵּרַשְׁנוּ לְמַעְלָה פָּרָשַׁת וַיֵּרָא בַּפָּסוּק ״וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק״ (בראשית כב ד). וּלְפִיכָךְ אָמַר ״אָסֻרָה נָּא״ מִכָּאן לְהִתְרַחֵק מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, כִּי אָז ״אֶרְאֶה״ בּוֹ ״מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה״.

וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחוֹק. אֲבָל לֹא מִקָּרוֹב, כִּי רָאָה זִיו שְׁכִינַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּקְרָא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵרָחוֹק דַּוְקָא, רְאִיָּה חוּשִׁית כְּהִסְתַּכְּלוּת בַּשֶּׁמֶשׁ, שֶׁמֵּרָחוֹק יָכוֹל הָאָדָם לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ אֲבָל לֹא מִקָּרוֹב, כִּי אֵין כֹּחַ בְּחוּשׁ הָרְאוּת לְהִסְתַּכֵּל בַּשֶּׁמֶשׁ בִּהְיוֹתָהּ קְרוֹבָה לָאָדָם. קַל וָחֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר, זֹהַר זִיו שְׁכִינָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכֵן אָמַר מֹשֶׁה (שמות ג ג) ״אָסוּרָה נָּא וְאֶרְאֶה״ וְגוֹ׳, ״אָסוּרָה נָּא״ – הַיְינוּ לְהִתְרַחֵק מִן הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ וְלֹא לִהְיוֹת קָרוֹב לוֹ, וְהַכֹּל כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִרְאוֹת. וְכֵן אָמַר יִרְמְיָה (ירמיה לא ג) ״מֵרָחוֹק ה׳ נִרְאָה לִי״, מַשְׁמָע אֲבָל לֹא מִקָּרוֹב.

ותתצב אחותו מרחוק. על דרך הפשט זה מרים שהרי מרים נתנבאה עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל וזהו שאמר לדעת מה יעשה לו לדעת מה יהא בסוף נבואתה. וע"ד המדרש ותתצב אחותו זו שכינה ולמדך הכתוב כשהצדיק מצטער שכינה מזדמנת לו להצילו וכענין שכתוב (יונה ב׳:ג׳) קראתי מצרה לי אל ה' ויענני. ותכף שנצטער משה ביאור נזדמה לו מיד שכינה שעתידה ליתן תורה על ידו. וזהו שדרשו רז"ל ותתצב אחותו מרחוק פסוק זה כלו על שם השכינה נאמר ותתצב דכתיב (שמואל א ג׳:י׳) ויבא ה' ויתיצב. אחותו דכתיב (משלי לז) אמור לחכמה אחותי את, מרחוק דכתיב (ירמיהו ל״א:ג׳) מרחוק ה' נראה לי, לדעה דכתיב (שמואל א ב) כי אל דעות ה', מה דכתיב (דברים י׳:י״ב) מה ה' אלהיך שואל מעמך, יעשה דכתיב (שמואל ב י״ט:י״ד) כה יעשה לי אלהים, לו דכתיב (שופטים ו׳:כ״ד)ויקרא לו ה' שלום.