שִׁמְע֤וּ דְבַר־יְהוָה֙ גּוֹיִ֔ם וְהַגִּ֥ידוּ בָאִיִּ֖ים מִמֶּרְחָ֑ק וְאִמְר֗וּ מְזָרֵ֤ה יִשְׂרָאֵל֙ יְקַבְּצֶ֔נּוּ וּשְׁמָר֖וֹ כְּרֹעֶ֥ה עֶדְרֽוֹ׃
ביאור יש"ר
איי הגוים, שם אי הונח בראשונה על המדינה היושבת באמצע הים או הנהר, ואפשר שהוא מלשון איה, כמו אי הבל אחיך (לעיל ד' ט'), כי בהיות המחוז ההוא נבדל ונפרד מכל שאר הארצות, ואין דרך לבא אליו כי המים יסובבוהו מכל צד, גם יורדי הים לא בנקל ימצאו מקום מושבו כ"א על פי ידיעת מסילות הככבים והכלים הצריכים להם, לכן ישאלו עליו איו, ומטעם זה הושאל שם אי גם אל המחוזות שאין נהר או ים מקיפם, אלא להיותם רחוקות זו מזו יקראו איים, כדרך והגידו באיים ממרחק (ירמיה ל"א י'), וכן כאן לפי שספר שבני יפת התישבו במדינות רחוקות זו מזו כמו שיורה לשון נפרדו, לכן קרא למקום מושבם איים:
מלבי"ם באור המילות
שאנן ושקט. שאנן שלילת מטריד מחוץ ושוקט בפנים (כנ"ל ל"א י') :