פרשנות מצטטת על ירמיהו לא:לה

חקת התורה. פירשו המפרשים לשון חק וגזרת מלך כדבר שאין טעמו נודע לבריות והן תמהין עליו, כענין פרה אדומה שהיא מטהרת את הטמאים ומטמאת את העוסקים בעבודתה. והאמת כי פרה אדומה מכלל החקים שאין טעמן נגלה ונודע, אבל עקר לשון חקה מלשון חקיקה, ירמוז לדבר החקוק ומצויר למעלה והנרמז לישראל בפרה אדומה, ולכך נקרא חלק אחד מן המצות חקים. נאמר כאן חקת התורה ונאמר בשעיר המשתלח (ויקרא ט״ז:כ״ט) והיתה לכם לחקת עולם, ובכלאים (שם יט) את חקותי תשמרו. ועוד נקראים חקים מלשון גבול, כענין שכתוב (ירמיהו ה׳:כ״ב) אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו, (שם לא) חקות ירח וכוכבים לאור לילה, כלומר גבולי היום והלילה, וזה להורות שנעצור המחשבה מלהרהר בהם ולא נעבור גבול מפני עומק השגתם.

(יג) ולא היתה שמש זורחת כמ"ש (ירמיה ל"א) כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם וגו' אם ימושו החקים האלה וגו' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי וגו':

(מט) ועליהם העולם עומד. כמ"ש ויעמידם לעד לעולם חק נתן וגו'. והוא מוסב על צבאיו שמש וירח וכוכבי אור הכתובין לפניו שהן נקראים חק חוקת שמים כמ"ש (ירמי' ל"א) נותן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים וגו' אם ימושו החקים האלה וגו', ושלשה אלו דתני כאן, מולד הלבנה (שמסבב השנה) ותולדות בני האדם (טבעי הנפש ומזלו) ועמידת העולם, הן עולם שנה נפש ששנינו בס' יצירה פ"ה:

על רגעי ארץ. על דכאי ארץ, וכן רוגע הים (ירמיהו ל״א:ל״ה) עורי רגע (איוב ז׳:ה׳), וכן פירש דונש: