פרשנות מצטטת על ירמיהו לב:ז

ביטוי אחר לתפיסת הנחלה המשפחתית יש בספר ירמיהו. הנביא מתאר כיצד מגיע קרוב המשפחה ומציע לירמיה לקנות את אדמתו: "כי לך משפט הגאֻלה לקנות" (ירמיהו לב ז), או "כי לך משפט הירֻשה ולך הגאֻלה" (שם ח). נראה כי מדובר ב"זכות סירוב ראשונה" הניתנת לקרוב המשפחה, במקרה שיש צורך למכור את השדה, לפני שמוכרים לאדם אחר. אם כן, שוב מוטלת על הקרוב מעין חובה מוסרית לגאול. אך כאן אין זו גאולה מידי קונה, אלא קנייה ישירה.

במקרא יש סיפורים מעטים על מכירת קרקעות, ורובם קשורים למצוקה חריגה. אין אמנם איסור חד משמעי על מכירת נחלת אבות, אך מבין הפסוקים משתמע כי הדבר אינו נדיר בלבד אלא גם ראוי לגנאי. מכירת קרקעות נזכרת בעיקר בהקשר לקנייה מחדש – "גאולה" בלשון המקרא. בספר ויקרא נזכרת אפשרות זו בלשון "כי ימוך אחיך ומכר מאחֻזתו" (ויקרא כה כה), וכאילו זו הייתה הסיבה היחידה והמניע למכירת קרקע. כך גם מכרה נעמי הגולה והענייה את אדמתו של בעלה (רות ד ג), וכך מוכר בן דודו של ירמיהו את אדמתו לאחר שכבשוה נכרים (ירמיהו לב ז-טו).

דודתך היא. חשובה היא כדודתך וכן הנה חנמאל דודי והנה מה יעשו הסומכים במצות על התורה לבדה כי לא אסר הכתוב אשת אחי האם ולא אם האב ולא אם האם על כן אנחנו צריכים לקבלה ויתכן שלא הזכיר אשת אחי האם כי נלמוד מאשת אחי האב והזכירה בפרשת קדושים גם הנזכרות שלא הזכירם הכתוב דבר על ההוה: