פרשנות מצטטת על ירמיהו לב:יב

ובר מן דין ומן דין הלא מודעת זאת לכל יודעי ספר כי אין כל גבול ושיעור קצוב לדבר להקרא ספר. וכל ענין שלם לפי תכנו בין רב ובין מעט נקרא ספר. כי שטר מקנה השדה של ירמי׳ הנביא ע״ה קרא הכתוב ספר (ירמי' ל״ב, י״ב י״ד ט״ז). וגם אגרת איש לרעהו נקרא ספר (שמואל ב׳ י״א. מלכים ב׳ ה׳) ושאר מקומות. ופרשת סוטה קראה הכתוב ספר (במדבר ה׳ כ״ג) ועי׳ סוטה (י״ז ע״ב. י״ח ע״א). ושטר גירושין נקרא ספר כריתות (דברים כ״ד:א׳. ישעיהו נ׳:א׳. ירמיהו ג׳:ח׳). אף כי גם ע״פ המנהג אין בו יותר מן י״ב שיטין. ומעיקר הדין גם בתרתי או תלת שיטין סגי כמבואר בירושלמי (פרק בתרא דיבמות ה״ו). ובירושלמי דגיטין (פ״ג ה״ג) עיי״ש ובאו״ז (ח״א סי׳ תשל״ב). וגם פרשת ויהי בנסוע הארון שאין בה רק פ״ה אותיות קראוה ספר בפ״ע בתלמוד (שבת קט״ז ע״א) ובמדרש (בראשית רבה פס״ד) ובפ״ק דב״ב (י״ד ע״א) אמרו ר״א כתב ארבע מאה ספרי תורה. ומסקינן התם שלא כתב בהן רק תורה צוה לנו משה וגו׳ עיי״ש ובמש״כ בתוס׳ שם ובש״מ בשם הר״י אבן מגאש ז״ל. ומיהו לפמש״כ בש״מ שם בשם הראב״ד והרא״ש ז"ל וביד רמה להרמ״ה שם אין ראי׳ לזה משם עיי״ש. ועכ״פ כל זה הוא פשוט מאוד. ולא כתבתיו רק יען שכבר התלוננו עלי בזה קצת חכמים דורשי קדמוניות. ואדמה כי כמש״כ השכותי מעלי את תלונתם מה שיש בו די:

ברוך בן נריה ושריה בן מחסיה. ומצינו שהיו כהנים דכתיב במלכים ב כה שריה כהן הראש. ושריה היה בן נריה בן מחסיה ככתוב בירמיה נא וברוך היה ג"כ בן נריה בן מחסיה (שם לב) ומזה נראה שהיו אחים. ואף דלכאורה משמע דברוך לא זכה לנבואה דכתיב ואתה תבקש לך גדולות אל תבקש צ"ל שהקדוש ברוך הוא אמר לו שהוא לא יבקש נבואה. אבל מצד החסד זכה לנבואה. ועיין לקמן פרשה י סימן יד ומ"ש שם.

דודתך היא. חשובה היא כדודתך וכן הנה חנמאל דודי והנה מה יעשו הסומכים במצות על התורה לבדה כי לא אסר הכתוב אשת אחי האם ולא אם האב ולא אם האם על כן אנחנו צריכים לקבלה ויתכן שלא הזכיר אשת אחי האם כי נלמוד מאשת אחי האב והזכירה בפרשת קדושים גם הנזכרות שלא הזכירם הכתוב דבר על ההוה: