וּבַ֣יִת לֹֽא־תִבְנ֗וּ וְזֶ֤רַע לֹֽא־תִזְרָ֙עוּ֙ וְכֶ֣רֶם לֹֽא־תִטָּ֔עוּ וְלֹ֥א יִֽהְיֶ֖ה לָכֶ֑ם כִּ֠י בָּאֳהָלִ֤ים תֵּֽשְׁבוּ֙ כָּל־יְמֵיכֶ֔ם לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּ יָמִ֤ים רַבִּים֙ עַל־פְּנֵ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם גָּרִ֥ים שָֽׁם׃
אבן עזרא
ואֹהָלִים, לפי דעתי שלשון יחיד על משקל קֹדֶש והוא הנמצא והרבים "כי בָאֳהָלִים (ירמי' לה ז) כמו בַקָדָשים לא יאכל" (ויקרא כב ד) ואֹהָלים בחולם בין האל"ף והוי"ו, לשון יחיד, כמו גורל, ואם לא נמצא:
משנת ארץ ישראל
בשבעה בו – בחודש אב, בני יהודה [יונדב] בן רכב – יהונדב277בגוף כה"י: יהודה, אך בצד נכתב יונדב כבשאר הנוסחאות. בן רכב נזכר לראשונה במקרא בימי מרד יהוא. המלך משתפו בדרכו לעשות שפטים בעבודת הבעל בשומרון (מלכים ב י ט-כג). בני יהונדב בן רכב נזכרים בספר ירמיהו (פרק לה). הם יושבים לשעה בירושלים מפני המצור, אך נוהגים כמצוות אביהם יונדב אשר ציווה עליהם "לא תשתו יין... ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו... כי באהלים תשבו" (פסוקים ו-ז). הנביא מבטיח להם בשם ה' כי "לא יכרת איש ליונדב בן רכב עמד לפני כל הימים" (פסוקים יח-יט). בספר נחמיה נזכר כי את שער האשפות החזיק מלכיה בן רכב, שר פלך בית הכרם (ג יד). בתלמוד הירושלמי למשנתנו ובמדרש מסופר על מגילת יוחסין שנמצאה בירושלים ובין היוחסין השונים אף רבי יוסי בן רבי חלפתא מבני יונדב בן רכב (ירו', סח ע"א; בראשית רבה, פצ"ח ח, 1259)278בתשובות הגאונים הרכבי, עמ' 176, מובאת המסורת בשינויים, וביניהם כי רבי חייא רבה הוא מבני יונדב בן רכב. .