פרשנות מצטטת על ירמיהו מו:ד

ז ראוי לשים לב בשין ימנית ושמאלית כי רבה היא יש קורין להיפך ואזכיר מעט מה שחנני.ה׳ תהלים ובקבלת שבת סי׳ כ״ט ושריון כמו בן ראמים פש״ן ימנית עמ״כ בשורש שרה. ויחשוף יערות שי״ן שמלית מחשף הלבן חשף שמאלית עמ״נ לשון גילוי (יראה אומרים חצוף פנים עיין שרשי רד״ק גילוי פנים כלומר אין מהוה הבושה על פניו) ואמנם פ׳ דברים ג׳ פסוק ט׳ צידונים יקראו לחרמון שריון כו׳ שניר שני השינין שמאלית כ״ה בחומשי פפד״א וכ״כ אור תורה ז״ל בסי״ן ובמקרא גדולה בזיליאה שניהן בשי״ן ימנית והרי אתה רואה מאן מסהיד האור תורה כמאה עדים דמי ובתרגום יונתן דמסרי פירוי וע׳ ירושלמי ובת״א הרי ובמ״ק בתרגום שריון וצ״ע כי לפי ת״י ג״כ בסין וראוי לומר כן כמ״ש לעיל. טנאך ומשארתך ויתן לך שי״ן ימנית שאר בסין הוא עיסה והכלי שלשון בו נקרא משארתך משארות צרורות בשמלותם שאר בסין שמאלית חימוצו קשה ומחמץ אחרים עמ״נ שאר. ובחומש מהר״א ז״ל פרע מהל״א שריון שניר בסין באור תורה יע״ש. ואמנם בתרגום תהלים כ״ט ושוריהון היך עגלא לבנן וטור מסרי פירוי היך בר רמיא הרי שתרגום כיונתן בפ׳ דברים ולכאורה ג״כ בשי״ן שמאלית וצ״ע בזה. והנה שריון לבוש כלי זין בא גם כן בסין סרה עמ״נ בשורש סרה סריונות ירמיה מ״ו ד׳ יע״ש. ופ׳ ואתחנן (דברים ד׳ מ״ח) עד הר שיאון הוא חרמון בשי״ן שמאלית ועיין יונתן וירושלמי מפרי פירוהי הוא טיר תלגא היינו ששניהם אמת מסרי פירי מרוב שומן או מסריחין מרוב שומנן ותלגא בארץ לחה האילן מרבי פירי כו׳ כדכתיב והיה כעץ שתול על פלגי מים כן נראה לי במעט מה שחפשתי וראיתי בזה:

ומרק. מלשון ומרק ושטף (ויקרא ו) ומרקו הרמחים (ירמיה מו) שענינם צחצוח וגמר כלי על שלימות צחצוחו:

ומרק. נקרא השלמת הפעולה איזה פעולה שתהיה. הרמב"ם. והושאל ממורק ושטף (ויקרא ו') ומרקו הרמחים (ירמיהו מ״ו:ד׳) שענינם צחצוח וגמר כלי על שלימת צחצוחו:

מרוק. דוגמת מרקו הרמחים (ירמיהו מ״ו:ד׳) ומורק ושוטף במים (ויקרא ו׳:כ״א) ובמלכים (א' ז') כתיב ממורט כמו כי ימרט ראשו (ויקרא י״ג:מ׳) ותרגומו נחשת טב: