פרשנות מצטטת על ירמיהו מו:יג

והפלה. דָבָר. יאמר על ענין דברים מחוברים כמו הדבר אשר דבר ד' (ירמי' מו יג), גם יאמר על יש כמו זה וכמוהו לא חסרת דבר (דבר' ב ז):

וכוס פרעה בידי. אמר רבא, שלשה כוסות האמורים במצרים למה ^דר"ל בחלום שר המשקים, אבל בכל הפרשה כתיב חמש פעמים, ועיין בדרשה הבאה. , אחת ששתה בימי משה ואחת ששתה בימי פרעה נכה, ואחת שעתידה לשתות עם כל העובדי כוכבים ^הזמן פרעה נכה הוא בימי נבוכדנצר שהחריבה, דכתיב (ירמיהו מ״ו:י״ג) לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים. .
(שם שם)

(יט) ותאמר על רבים כמו "ויענו כל העם יחדיו" וכתב הרד"ק בשרשיו שרש "יחד", הוי"ו יחדו הוא סימן הרבים על יחיד, כמו עליו, אליו, ואעפ"י שאין בו יו"ד ברוב, הרי מצאנו "עלו בשמים ירעם" (ש"א ב י) בלא יו"ד (וכתב רא"ב בנימוקיו כן הוא בכתיב, אבל הקרי הוא ביו"ד) וכן יחדיו נמצא ביו"ד שלשה (ירמי' מו יג, שם שם כא, שם מט ג) ולפי שנתקבץ בו היחידות והרבוי נאמר כן (וכתב רא"ב בנימוקיו שנמצא מלת יחדיו על נקבות רבות, כמו "ואנחנו יחדיו אין זר אתנו בבית" (מ"א ג יח) ע"כ). וההבדל בין יחדיו ליחד, יחדיו מורה שווי בין שני הדברים ויבוא להורות ששניהם שווים, או שהם באותו ענין שהם מדברים בו כאלו הם שוים, "הרה ויולדת יחדו" (ירמי' לא ח)"בחורים וזקנים יחדו" (שם שם יג) כאלו כולם שוים, וכן "וילכו שניהם יחדו" (למטה כב ח) בעצה אחת ובדעה אחת, כלומר הלכו להקריב עולה (עיין רש"י ז"ל) וכן "הילכו שניהם יחדו בלתי אם נועדו" (עמוס ג ג) שפי' בעצה אחת ובדעה אחת, יחד מורה חלוק בין שני הדברים, "יחד עשיר ואביון" (תה' מט ג) "יחד כסיל ובער יאבדו" (שם שם יא) אעפ"י שיש יתרון רב לאלו על אלו, ויש יחד שהוא למעט כמו "אנחנו יחד נבנה" (עזרא ד ג) למעט צרי יהודה ובנימין, ולא תמצא כמוהו ביחדו: