פרשנות מצטטת על ירמיהו מט:יד

וַיִּצְטַיָּרוּ עָשׂוּ עַצְמָם כְּהוֹלְכִים בִּשְׁלִיחוּת, לְשׁוֹן (ירמיהו מט יד): וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלַּח, וְכָל תֵּיבָה שֶׁתְּחִלַּת יְסוֹדָהּ צָדִ"י, כְּשֶׁהִיא מִתְפַּעֶלֶת ל' מִתְפַּעֵל, אוֹ נִתְפַּעֵל, בָּאָה טֵי"ת בְּתוֹכָהּ וְחוֹלֶקֶת אֶת אוֹתִיוֹת שָׁרְשֵׁי הַתֵּיבָה, כְּמוֹ (בראשית מד טז): מַה נִּצְטַדָּק, מִגִּזְרַת צֶדֶק, שֶׁאוֹמֵר נִּצְטַדַּק, וְכֵן (דניאל ד ל): גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע, מִגִּזְרַת צֶבַע.

בושו. הלכו בכלימה, החרשים שפסלו הפסילים, והם הלכו בכבוד אל המשלחים בשבילם כי צירים שלוחים וכן ציר בגוים שולח [עובדיה א' א'] והטעם שילכו אל מקומם: