אִם־תֹּאב֖וּ וּשְׁמַעְתֶּ֑ם ט֥וּב הָאָ֖רֶץ תֹּאכֵֽלוּ׃
רקנאטי
ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס. אמר כי הארץ העליונה נשחתה בחטא האדם ולשון השחתה מלשון חבר הוא לאיש משחית (משלי כח כד). וכן כי שחת עמך והכוונה הפריד ההויות וכן בנים משחיתים (ישעיה א ד'). לא תשחית את עצה. ושחת ארצה. שחת לו. וטעם והנני משחיתם את הארץ עם הארץ כמו שאמרו רבותינו ז"ל בבראשית רבה [משל] לבן מלך שהיתה לו מניקה כל זמן שהוא סורח היתה מניקתו נרדית. ונקראת מניקה כי משם יונקים הכל כד"א טוב הארץ תאכלו (ישעיה א יט). ופירוש ותמלא הארץ חמס כענין ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה (ירמיה ב ז') וכתיב וישימו ארץ חמדה לשמה (זכריה ז יד) ופירוש חמדה כלולה ויכל אלהים כמו דתרגם ירושלמי וחמיד:
אור החיים
עוֹד יִרְמֹז כִּי כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמָּטָר מְנִיעָתוֹ תְּסוֹבֵב מִיתָה לְהָאָדָם, כְּמוֹ כֵן מְנִיעַת הַתּוֹרָה תַּעַרְפֶנּוּ, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (ישעיה א:יט-כ) ״אִם תֹּאבוּ וְגוֹ׳ וְאִם תְּמָאֲנוּ וְגוֹ׳ חֶרֶב״ וְגוֹ׳. וְכָפַל לוֹמַר בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת ״לִקְחִי אִמְרָתִי״, כְּנֶגֶד שְׁנֵי תּוֹרוֹת – תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. כְּנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב אָמַר ״לִקְחִי״ שֶׁה׳ נְתָנָהּ מִיָּדוֹ לְיַד מֹשֶׁה כְּתוּבָה בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים, וַהֲגַם שֶׁלֹּא נָתַן אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, בָּהֶם כְּלוּלִים כָּל מַה שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה כְּמַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (זוהר חלק ב צג:). וּכְנֶגֶד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אָמַר ״אִמְרָתִי״ שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁנִּמְסְרוּ בְּמַאֲמַר פֶּה אֶל פֶּה. וְכִנָּה לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב מָטָר וּלְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה טַל, לְפִי שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הִיא הָעִקָּר וִיסוֹד כָּל דָּבָר, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הֵם תִּקּוּנִים וְדִקְדּוּקִים שֶׁאֵינָם מְפֹרָשִׁים בָּהּ אֶלָּא נִרְמָזִים, וְהוּא עִנְיָן שֶׁלָּקַח הַכָּתוּב בְּדִמְיוֹנָהּ שֶׁדִּמָּה תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב לְמָטָר שֶׁהוּא יְסוֹד וְעִקַּר הַכֹּל, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְטַל שֶׁהוּא תִּקּוּן וְהַעֲמָדָה מַה שֶׁעָשָׂה הַמָּטָר כְּמוֹ שֶׁהִיא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לְתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב.
פירוש מהרז״ו
אל תגבהו את הטובה. ע"פ מדה י"ז דורש כאן מדה ט' שעל שמפורש בישעיה א' אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו וגו' והכוונה שתחלה כתב למדו היטב דרשו משפט וגו' ועל זה אמר אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו וכן מ"ש כאן שמעו והאזינו כי' ג"כ למדו היטב ודרשו משפט ואז טוב הארץ תאכלו ותקרבו הטובה לבא ולא תסלקו ותגביהו הטובה מלבא:
תוספתא כפשוטה
זמין למנויי פרימיום בלבדרקנאטי
זמין למנויי פרימיום בלבדרקנאטי
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
איכא דאמרי לר"מ קאמר ליה - אין לנו ללמוד מתנאי בני גד שאין לך תנאי בכל המקרא שאינו כפול כגון אז תנקה מאלתי (בראשית כ״ד:מ״א) וכגון אם שכב אם לא שכב (במדבר ה) אם תאבו ושמעתם אם תמאנו ומריתם (ישעיהו א׳:י״ט) הלכך הוי להו שני כתובין הבאים כאחד ואין מלמדין: