פרשנות מצטטת על ישעיהו א:כג

דינו לבקר משפט, ר"ל בעוד שהוא בקר, ר"ל טרם בוא הצרה והחשכה דינו משפט, כמ"ש ציון במשפט תפדה, כי חורבן ירושלים היה בעבור גזל ועושק וחסרון משפט (כמ"ש ועתה מרצחים, שריך סוררים), פן תצא כאש חמתי ולא יהיה לכם פליטה:

בא אלי: הדבר כמו וריב אלמנה לא יבא אליהם (ישעיה א' כ"ג) והכוונה כשיהיה להם איזה ריב אז יובא הדבר לפני (לא כפירוש רש"י ולא כפירוש רמבמ"ן).

דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּמוֹ "כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ" (דברים לב לו), "אֲרֵי יְדִין ה' דִּינָא דְּעַמֵּהּ", כִּלְשׁוֹן "שָׁפְטֵנִי ה' וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד" (תהלים מג א), "רִיב אַלְמָנָה" (ישעיהו א יז), יֹאמַר כִּי דָּן יִקּוֹם נִקְמַת עַמּוֹ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד. וְהַטַּעַם כִּי פְּלִשְׁתִּים הֵרֵעוּ לְכָל יִשְׂרָאֵל כַּמָּה פְּעָמִים, כִּי בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן עֲנָת הֵחֵלּוּ (שופטים ג לא), וּבִימֵי יִפְתָּח כָּתוּב (שם י ז) "וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד פְּלִשְׁתִּים", וְגַם אַחֲרֵי עַבְדּוֹן בֶּן הִלֵּל (שם יב יג) "וַיִּתְּנֵם ה' בְּיַד פְּלִשְׁתִּים אַרְבָּעִים שָׁנָה" (שם יג א), וְלֹא הָיָה בַּשּׁוֹפְטִים מִי שֶׁהִכְנִיעָם אוֹ שֶׁנִּצְחָם כְּלָל. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּתוּב בְּשַׁמְגַּר "וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר" (שם ג לא), אֵינֶנָּה נְקָמָה, כִּי אֵינֶנָּה מַכָּה רַבָּה. עַל כֵּן כָּתוּב בְּשִׁמְשׁוֹן "וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים" (שם יג ה). וְלָקַח נִקְמַת יִשְׂרָאֵל מֵהֶם, כִּי הָרַג מֵהֶם עַם רָב וְכָל סַרְנֵי פְּלִשְׁתִּים הֵמִית. וְהִזְכִּיר "יָדִין", כִּי הָיָה הַנּוֹקֵם הַזֶּה שׁוֹפֵט, לֹא מֶלֶךְ. וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ט:ט"ז) שֶׁאָמַר "בְּיוֹמוֹהִי יִתְפְּרֵק עַמֵּהּ". וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה "כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" – כַּמְּיֻחָד שֶׁבַּשְּׁבָטִים, הוּא יְהוּדָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ" (בראשית מ"ט:ח'), כִּי גַּם זֶה יִגְבַּר עַל אוֹיְבָיו וִינַצְּחֵם:

החסון. התוקף שהיו אונסין את העניים וגוזלין אותן ומתחסנין בממון כמו שאמר למעלה וחברי גנבים יהיה אותו ממון לנעורת שמנערין מן הפשתן שהוא קל ונוח לישרף: