וַאֲשִׁיתֵ֣הוּ בָתָ֗ה לֹ֤א יִזָּמֵר֙ וְלֹ֣א יֵעָדֵ֔ר וְעָלָ֥ה שָׁמִ֖יר וָשָׁ֑יִת וְעַ֤ל הֶעָבִים֙ אֲצַוֶּ֔ה מֵהַמְטִ֥יר עָלָ֖יו מָטָֽר׃
עיקר תוספות יום טוב
והר"נ כתב נדר שאינו כלום. שמיר ושית מתרגמינן הבאי ובור. וכתב התשבי שגוזמא היא לשון יון:
פני משה
אמר ליה את בעיתה. יכול הוא לומר לו איננו רוצה שתתלוש מפני שאתה עושה להשדה חריבה ואני רוצה שישארו בה מן הקשין שתזבל השדה ותהיה טובה לזריעה. בעיתה מלשון ואשיתהו בתה. ישעיה ה':
תורה תמימה
אם ימלאו העבים וגו׳. דבר אחר אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו, אם ימלאו הנביאים נבואה על ישראל יריקו, שכן נקראו ישראל ארץ, שנאמר (מלאכי ג׳:י״ב) כי תהיו אתם ארץ חפץ, אם יפול עץ בדרום ואם בצפון שם יהוא, אם הגיע זמנם של נביאים להתנבאות אם בדרום אם בצפון שמה ישראל מתכנסין ושומעין נבואתם יחומצינו שעבים הוי כנוי לנבואה, כמו (ישעיהו ה׳:ו׳) ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר תרגומו ועל נביאיא אפקיד דלא יתנבאון להון נבואתא, וע"ד הנה אנכי בא אליך בעב הענן (יתרו י"ט) הרי דהתגלות הקב"ה לאדון הנביאים בעת נתינת התורה היה ע"י עב הענן לכן תרגם בדרך המליצה את מלת עבים על הנבואה. .
(שם)
(שם)
מצודת ציון
זמין למנויי פרימיום בלבדתורה תמימה
זמין למנויי פרימיום בלבדמלבי"ם באור המילות
זמין למנויי פרימיום בלבדפירוש מהרז״ו
זמין למנויי פרימיום בלבדביאור הרד"ל
זמין למנויי פרימיום בלבדרש"י
כי כרם ה' צבאות בית ישראל. לכרם הזה אתם משולים בית ישראל כי כל מה שעשה לכרם הזה עשה לישראל, והכרם הוא אדם הראשון כי מצינו במ"א במקומות הרבה בתנחומא ובבראשית רבה שמקראות הללו נדרשין עליו לא נטרד אדם הראשון עד שחירף וגידף שנאמר ויקו לעשות ענבים וגו' ובמקו' אחר מצינו הושיב עליו שומרים שלא יאכל מעץ החיים שנאמר ועל העבים אצוה וכן נדרשנו עליו: