ה֛וֹי מֹשְׁכֵ֥י הֶֽעָוֺ֖ן בְּחַבְלֵ֣י הַשָּׁ֑וְא וְכַעֲב֥וֹת הָעֲגָלָ֖ה חַטָּאָֽה׃
פת לחם
מפסידים בסחורתם שהם כסוחרים המחליפין סחורה בסחורה כן הם מחליפין עולם עומד בעולם עובר ופרט בכאן ג' האהבות. נגד אהבת המועיל אמר מפסידים סחורתם ועל אהבת הערב אמר ונפשם פחותה ששמו כל מחשבתם וכל מעיניהם בתאות הגשמיות הפחותות ועל אהבת הטוב אמר ובחירתם רעה שנשתבשה דעתם ומה שהם בוחרים לטוב הוא רע כמאמר הנביא הוי האומרים לרע טוב וכו' ובכתוב הוא נדברו ג"כ ג' האהבות שעל אהבת הטוב אמר האומרים לרע טוב ועל אהבת הערב אמר שמים מר למתוק כו':
רש"י
וכדרבא - כלומר וא"ת לאו שאין בו מעשה הוא ואין לוקין עליו על זה לוקין כדרבא דבפ"ג אמרינן שלוקין על שבועת שוא וילפינן מכי לא ינקה ה' ה' הוא דלא ינקה אבל ב"ד מלקין אותו ומנקין אותו ופרכינן עלה אשכחן שבועת שוא והוא נשבע לשנות את הידוע כגון על האיש שהוא אשה ועל האבן שהוא זהב דשוא משמע דבר שאינו של כלום כמו (ישעיהו ה) מושכי העון בחבלי השוא שבועת שקר מנא לן שבועה שאינו ניכר אם אמת אם לאו ואמרי' לשוא לשוא ב' פעמים אם אינו ענין לשבועת שוא תנהו ענין לשבועת שקר ואמר רבא התם הך שבועת שקר דקא מרבינן מרבויא דלשוא לשוא לא רבתה תורה אלא לשקר דלשעבר כגון אכלתי או לא אכלתי שמשעה שנשבע יצתה שבועה מפיו לשקר דומיא דשבועת שוא דלהכי אפקה בלשון שוא למימרא דבלשעבר קמיירי מה שוא לשעבר נשבע לשנות את הידוע עבר את שבועה משיצתה מפיו:
רש"י
אכלתי ולא אכלתי - כל שבועה לשעבר שאינה אמת קרויה שבועת שוא דלשון שוא לשון ולא כלום כמו בחבלי השוא (ישעיהו ה׳:י״ח) לשוא הכיתי את בניכם (ירמיהו ב׳:ל׳) אף כאן יצאתה מפיו לבטלה ואזהרתיה מלא תשא והמקרא הזה צריך להתרות בו: