ה֖וֹי חֲכָמִ֣ים בְּעֵֽינֵיהֶ֑ם וְנֶ֥גֶד פְּנֵיהֶ֖ם נְבֹנִֽים׃
שד"ל
עזבו את ה' וגו'. פתח לנכח (הוי גוי חוטא, כי הוי לשון קריאה, והקריאה אינה אלא לנכח), וסיים לנסתר: עזבו, נאצו, נזורו. זה משפט בלשון הקדש, כל מקום שמשמיטין מלות אתה אשר, או אתם אשר, הופכים הדבור לנסתר. כגון רני עקרה לא ילדה (ישעיהו נ"ד א'). שיעורו: אַתְּ אשר לא ילדת. וכן שמעו אלי יודעי צדק עם תורתי בלבם (שם נ"א ז'). אתם העם אשר תורתי בלבבכם. וכן ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו (שם מ"ד א'). ואתה ישראל אשר בחרתי בך. וכן טורף נפשו באפו (איוב י"ח ד'). אתה הטורף נפשך באפך. וכן מכין הרים בכחו (תהלים ס"ה ז'). אתה המכין הרים בכחך. וכן עם מלת 'הוי': הוי משקה רעהו (חבקוק ב' ט"ו), הוי בוצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו (שם שם ט'), הוי חכמים בעיניהם (ישעיהו ה' כ"א), ועיין למטה כ"ב ט"ז. ולפעמים ינהג המנהג הזה גם בלא השמטת מלת אשר, כמו בקשו את ה' כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו (צפניה ב' ג'), וכן בברכות: ברוך אתה ה' אלהינו אשר קדשנו במצותיו. ואם באת לפרש המליצה הזאת בדיוק, כך תפרשה: הוי גוי חוטא עם כבד עון וכו', שאתם אותם האנשים שעזבו את ה' נאצו את קדוש ישראל נזורו אחור. וכן רני עקרה. אַתְּ שֶׁאַתְּ היא האשה שלא ילדה, וכן שמעו אלי יודעי צדק. שאתם העם אשר תורתי בלבם, וכן הוי. אתה שאתה האיש המשקה רעהו, וכן ברוך אתה ה' אלהינו. שאתה הוא האל אשר קדשנו במצותיו.
בכור שור
ראו כי רעה נגד פניכם. הרעה שאתם סבורים לעשות שאתם רוצים לברוח מכל וכל מארצי אינה מסותרת אלא נגד פניכם היא עומדת ואדם יכול להבינה ובפניכם היא ניכרת כמו (בראשית ל״א:ה׳) רואה אנכי את פני אביכן והנה איננו עמי מתוך פניו אני מכיר הרעה שבלבו וכן כאן אתם אומ' דר ג' ימים נלך במדבר ודבר עומד נגד פניכם שאתם רוצים לברוח ולכך אתם שואלים להוליך כל אשר לכם וכן הוא אומ' (ישעיהו ה׳:כ״א) הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבונים שעושים פנים של טובים ומראים עצמם נבונים:
הכתב והקבלה
רעה נגד פניכם. כל צורה הנשואה על דבר שהוא חוץ מן המצייר יפול עלי' בבחינת המצייר ענין נגד (געגענשטאנד), במה שנושא הצורה מעמד בהקבלה להסתכלות המצייר, שעי"ז יכול לעשות ציור ממנו, וכשנושא הצורה דבוק בעצם המצייר, יעמיד את הנושא הזה ביחוד נגד מחשבתו כאלו היה חוץ ממנו כדי להסתכל בו היטב ולעשות לו ציור שלם ממנו, ומזה נגד פניהם נבונים (ישעיהו ה׳:כ״א) כמבואר היטב ברש"פ, וכן כאן הרע הוא המטרה המקביל נגד פניכם להיותכם מתנועעים אליו להשיגו, וטעם פניכם כוונתכם ודעתכם (איירע אבזיכט) כענין מלאה הארץ חמס מפניהם שרצונו לומר מכוונתם ודעתם כמש"ש, וטעם המקרא התכלית אשר אליו כוונתכם ודעתכם הוא דבר רע ואליו תכוננו את דרככם להשיגו (באֶזעס איזט דער געגענשטאנד איירער אבזיכט) שכוונתכם לרעה: