פרשנות מצטטת על ישעיהו ה:כד

וע"ד הקבלה וידבר ה' אל משה הוא הכח הפנימי הנעלם לאמר ע"י שכינה וזהו שכתוב (שמות כ״ד:י״ב) אשר כתבתי להורתם, חסר וא"ו, מלשון (שיר השירים ג׳:ד׳) ואל חדר הורתי וכבר ידעת כי הדבור פנימי יותר מן האמירה כי הדבור הוא התורה שבכתב והאמירה היא התורה שבעל פה, וזה ידוע לחכמי הקבלה, וזהו מה שדרשו חכמי האמת (איכה ב׳:י״ז) בצע אמרתו זו פורפירא שלו. ויש לך להתבונן איך עשאוהו מלשון אמרא ופירוש פורפירא מעיל כלומר שפת המעיל, ומפורש אמרו רז"ל, (ישעיהו ה׳:כ״ד) כי מאסו את תורת ה' צבאות, זו תורה שבכתב, ואת אמרת קדוש ישראל נאצו זו תורה שבעל פה, ובאור הלשונות כי ויאמר מלשון אמרא שהוא שפת המעיל שאדם לובשו בצד שמאל, כענין שכתוב (שמואל א כ״ח:י״ד) והוא עוטה מעיל ועטיה בצד שמאל הוא, וזהו שכתוב (תהילים ק״ד:ב׳) עוטה אור כשלמה וזהו מדת הדין, אבל וידבר מלשון דבורה והיא תורה שבכתב שהיא כוללת מדת רחמים ומדת הדין לפי שהתורה שבעל פה נאצלת ממנה וכן הדבורה כוללת מתיקות ועקיצה כן תורה שבכתב כוללת רחמים ודין, והבן זה.

האזינו השמים ואדברה וגו'. כבר פירשתי כי על השמים והארץ העליונים אמר שיעידו בכדי שיכרות עם ישראל ואמר שישמעו התנאים ונתעוררו רבותינו ז"ל על לשון משה ושאר הנביאים שמשונים זה מזה ולפי האמת משה שנבואתו מן אספקלריאה המאירה ראוי שיאמר לשמים האזינו כלומר הטו אוזן אמנם שאר הנביאים שנבואתם היתה באספקלריאה שאינה מאירה ראוי שיאמרו לארץ שנבואתם משם האזינו וייחד דבור לשמים שנאמר בדבר יי' שמים נעשו (תהלים לג ו). ואמירה לארץ זה תבין ממה שכתבתי לך בהבדל שבין ויאמר יי' ובין וידבר יי' וכן כתוב ואת אמרת קדוש ישראל ניאצו (ישעיה ה כד) וכתיב בצע אמרתו (איכה ב יז) ואמרו רבותינו ז"ל במדרש איכה אמר הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת מלך שהוא אבל מה ראוי לעשות אמרו לו מבזע פורפירא אמר אף אני עושה כן דכתיב בצע אמרתו. והבן זה היטב כי קרא אמרתו לבושו של הקדוש ברוך הוא לפי שזוהר החכמה אשר בה ל"ב נתיבות סובב הכבוד כדכתיב אמונתך סבבותיך (תהלים פט ט) זהו הוד והדר לבשת (תהלים קד א) וריח שלמותיך כריח לבנון (שה"ש ד יא) אף כי השלמות אינו דבר זולתו כהדין קמצא דלבושא מיניה כן שפע זוהר החכמה הסובב אותה וזהו רמז גדול בענין הציצית וכבר רמזתיו:

חשש. הוא תבן הדק וכן וחשש להבה ירפה (לעיל ה):