פרשנות מצטטת על ישעיהו ח:ז

וגם כו' ר"ל יען שהיו לבני העיר תחלה שליטים רחמנים והיו עושים טובות לבני העיר ומאסו בהם לכך ימדדם ה' מדה כנגד מדה ויתן להם שליטים אכזרים ועושים רע לבני העיר וכן אמר ישעיה ח' יען כי מאם העם הזה את מי השלוח וגו' ולכן הנה ה' מעלה עליהם את מי הנהר העצומים וגו' דהיינו שימדדם ה' מדה כנגד מדה עיין אברבנאל:

וטעם נהרים מלכים, כמו את מי הנהר (ישעיהו ח' ז'):

פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר פַּחַז שֵׁם דָּבָר, מִן "אֲנָשִׁים רֵקִים וּפוֹחֲזִים" (שופטים ט ד), רֵיקִים וְנִמְהָרִים קַלֵּי הַדַּעַת. וְרַבּוֹתֵינוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בּוֹ תָּדִיר (נדרים ט), נִסְתַּכַּלְתִּי בַּבָּבוּאָה שֶׁלִּי וּפָחַז יִצְרִי עָלַי, כְּלוֹמַר קָפַץ יִצְרִי עָלַי; וְאָמְרוּ עוֹד (סנהדרין נז), אֲפִיחְזַיְהוּ הוּא דְּקָא מְגַלֵּי, כְּלוֹמַר קַלּוּת דַּעְתָּם; עַמָּא פְּחִיזָא דְּאַקְדְּמֵהּ פֻּמֵּהּ לְאֻדְנֵהּ עֲדַיִן בְּפַחְזוּתַיְכוּ קָיְמִיתוּ (שבת פח), נִמְהָרִים קַלֵּי דַּעַת. וְיִתָּכֵן שֶׁהוּא הָפוּךְ מִן חִפָּזוֹן. יֹאמַר, שֶׁטֶף הַבָּא כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר בּוֹ, כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ בְּפַחֲזוּת וְקַלּוּת דַּעְתְּךָ, אָז חִלַּלְתָּ אוֹתָם כַּאֲשֶׁר יְצוּעִי עָלָה הַפַּחַז שֶׁלְּךָ שֶׁהוּא כַּמַּיִם הָעוֹלִים וְשׁוֹטְפִים, וְזֶה כַּלָּשׁוֹן הַכָּתוּב בַּמַּיִם "הִנֵּה ה' מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים וְעָלָה עַל כָּל אֲפִיקָיו וְהָלַךְ עַל כָּל גְּדוֹתָיו וְחָלַף בִּיהוּדָה וְשָׁטַף וְעָבַר" (ישעיה ח ז ח). וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (עיין שבת נה) "אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה", שְׁכִינָה שֶׁדַּרְכָּהּ לַעֲלוֹת עַל יְצוּעִי, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר (דהי"א ה א), "וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו", שֶׁהַיָּצוּעַ הוּא הַמְחֻלָּל, וְאוּלַי יְכַנֶּה אוֹתוֹ שָׁם. וְאִם בְּדֶרֶךְ כִּנּוּי יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלֶה יַעֲקֹב עַצְמוֹ, כִּלְשׁוֹן "אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי" (תהלים קלב ג), וְיֹאמַר אָז חִלַּלְתָּ אוֹתִי, רַק דִּבֵּר בְּנִסְתָּר דֶּרֶךְ כָּבוֹד. וְכֵן "וּבְחַלְּלוֹ יְצוּעֵי אָבִיו" כִּנּוּי, בְּחַלְּלוֹ הָעוֹלֶה עַל יְצוּעֵי אָבִיו. וּמִן הַכָּתוּב הַזֶּה כְּפִי פְּשׁוּטוֹ נִרְאֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּסֵדֶר וַיִּשְׁלַח (רמב"ן על בראשית ל"ה:כ"ב), כִּי רְאוּבֵן נִתְכַּוֵּן לִפְסֹל אֶת בִּלְהָה מֵאָבִיו כְּדֵי שֶׁלֹּא תֵּלֵד לוֹ עוֹד בָּנִים וְיַמְעִיטוּ בְּכוֹרָתוֹ, עַל כֵּן אָמַר לוֹ שֶׁהוּא פְּחִיזוּת וְקַלּוּת דַּעַת שֶׁיַּחְשֹׁב לְהַרְוִיחַ, וְלֹא יָבֹא לוֹ מִמֶּנּוּ יִתְרוֹן רַק הֶפְסֵד: