פרשנות מצטטת על ישעיהו ח:יג

(נה) מעריצים ומקדישים כו'. לשון זה ודאי נקטי' לרמוז על מטבע סדר קדושה שיסדוהו נעריצך ונקדישך כסוד שיח שרפי כו' שהוא מיוסד על מקרא זה, ולשון מעריצים פירושו ענין גבורה ויראה, שבאימה ויראה משבחין כח גבורתו, ומקבלין מוראו תחלה ואח"כ מקדשין (וזהו שמכסין פניהם ורגליהם תחלה שלא יביטו פני שכינה כשמתנשאים אח"כ לעופף בשירת קדושתם, וז"ש עונים ואומרים ביראה קדוש וכמ"ש בארוכה במאמר פרקי היכלות המובא בטע"מ ריקאנט"י שם. והוא כנוסחת אשכנזים תחלה נעריצך ואח"כ נקדישך וכמ"ש (תהלים פט)נערץ בסוד קדושים רבה, נערץ תחלה ואח"כ יתקדש בסוד קדושים, ונוסחא ספרדית נקדישך ואח"כ נעריצך, וכ"ה לישנא דקרא בכ"מ כמ"ש (ישעי' כט) ונקדישו קדוש יעקב ואת אלקי ישראל יעריצו (וזה הביא הרד"א) וכתי' (שם ח) אותו תקדישו והוא מוראכם והוא מעריצכם (ואף קרא דתהלים יש לפרשו כן שנערץ אחרי זה שכבר הקדישו אותו בסוד קדושים רבה):

ולכל היד החזקה קריעת ים סוף שנאמר בו (שמות יד לא) וירא ישראל את היד הגדולה ולכל המורא הגדול מעמד הר סיני שנאמר בו (שם כ כ) לבעבור תהיה יראתו על פניכם ולפיכך הזכיר באלו שנעשו לעיני כל ישראל שכבר הזכיר כל הנעשה לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו ובספרי (בסופו) ולכל היד החזקה זו מכת בכורות שנאמר בו (שמות ו א) כי ביד חזקה ישלחם ולכל המורא הגדול זו קריעת ים סוף ד"א ולכל המורא הגדול זו מתן תורה ועל דרך האמת היד החזקה זו מדת הדין כלשון היתה עלי יד ה' (יחזקאל לז א שם מ א) וכן כי יד ה' עשתה זאת (ישעיהו מא כ) ולכן יאמרו במשפט (רות א יג) כי יצאה בי יד ה' והמורא הגדול מדת הרחמים כענין שכתוב (ישעיהו ח יג) אותו תקדישו והוא מוראכם ולזה מתכוונים בספרי במכת בכורות ובקריעת ים סוף כי כתוב בם (שם סג יד) לעשות לך שם תפארת:

ואז כלם יודו לאל וידרו וישלמו לו ויובילו שי למורא כי הוא ית׳ נקרא מורא כאמרו והוא מוראכם (ישע׳ ח יג).