פרשנות מצטטת על ישעיהו ח:יד

וכאשר אמרו דברים אלו להמן, אמר, וכי עדיף מן יעקב שהיה משתחוה לעשיו (בראשית לג, ג), מפני שעשיו חשוב יותר. ואם כן אפילו אתה אומר שאין ראוי לך להשתחוות לעבודה זרה, כיון דמחוייב מפני חשיבותו להשתחוות לו, יש לו לעשות. על זה השיב מרדכי "ועדיין לא נולד בנימין", שאז היה עשיו חשוב יותר, והיה ידו על יעקב. אבל כשנולד בנימין, שהוא אחרון בבניו, והוא אבן נגף וצור מכשול לעשיו (עפ"י ישעיה ח, יד), כמו שאמרו (ב"ר עג, ז) אין עשיו נופל אלא ביד בניה של רחל, שנאמר (ירמיה מט, כ) "אם לא יסחבום צעירי הצאן". ומפני כך אין לעשיו יד העליונה, אם כן אין הדעת נותן שישתחוה לו מצד חשיבותו, רק שעשה עצמו עבודה זרה. ומה שאין מתנגד אליו רק "צעירי הצאן", דבר זה נתבאר למעלה אצל (ב, ז) "ויהי אומן את הדסה", שהיא חכמה* עליונה.

ע"ד הפשט ד' בנים היו לו לאהרן ראוין לישרף ז"ש ותצא אש מ"לפני ה'. ז"ש אחרי מות שני בני אהרן הלא הי' ראוי שימותו ד' לז"ה בקרבתם לפני ה' חנון ורחום ה' שלא מתו רק אלו השנים. ז"ש אחרי מופלג כי משה רבינו ע"ה ידע מרחוק מיתת נדב ואביהו משעה שבקש בעגל (שמות לב) זכור לאברהם ליצחק וליעקב איתא במדרש (פ' תשא) לפי שהיה צריך לזכור זכות עשרה וקחשיב אני ואהרן ופנחס אלעזר ואיתמר יהושע וכלב הרי ז' נחסרו עוד ב' לז"א זכור לאברהם וגו'. ע"ד הדרש כ"א הי' בידו חטא זולת חטא זה מכל חטא נברא קטיגור (מלאכי ג) בוער כתנור אש (ישעיה י) והיה אור ישראל לאש וקדושיו ללהבה כמו שמכל מצוה נברא מלאך א' כן מכל עבירה ז"ש אחרי מופלג שכבר נגזרה מיתה על בני אהרן. ז"ש (תהלים סח) נורא אלקים ממקדשיך. ז"ש כמין ב' חוטין יצאו ונחלקו לארבע להורות נתן בלבינו שלכל א' היו לו ב' חטאים ע"ד הרמז הקב"ה מאריך אפו וגבה דילי' ז"ש אחרי מות מופלג שהאריך להם אף אעפ"י שהם ב' גדולי הדור בני אהרן וגבה דילי' ר"ל חלק של הקב"ה שהיא הנשמה אבל הגוף חלק של ב' שותפין אב ואם לכן אמר בגמרא יוותרון בני מעוהי מדה כנגד מדהכי חלק של הקב"ה היא הנשמה אשר נפח בא"פו הוא מאריך להם אף ונוטל חלקו. ז"ש בקרבתם לפני ה' דרש לשון קרב ובטן ובני מעים שיוותרו בני מעייהו לפי שבלבם הרהרו לשון בקרב וכליות ז"ש לפני ה' שהיא הנשמה. על פי הקבלה כמין ב' חוטין על ב' נשמות של נדב ואביהוא שנחלקו אח"כ לד' נשמות נרמזים בר"ת אחרי מו"ת שנ"י בגימטריא נדב ואביהוא אליהו פנחס נחלקו לד' ז"ס סמיכות הפרשיות ולאיש אשר ישכב עם טמאה (נראה שר"ל שאז כשהרג פנחס את זמרי ששכב עם הטמאה זכה לנשמת נדב ואביהוא) או אחרי מופלג משעת עקידה של יצחק (בראשית כב) קח נ"א. לכן שני חוטין נחלקו לד' הן הן ב' קרני האיל או שני חוטין כי נדב ואביהוא היו לקבל מיכאל גבריאל אהרן לקבל רפאל ז"ש משל לרופא שנכנס לחולה כי עתה בזה היום היה אהרן במדרגת רפאל ונתנה לו הרפואה. וידוע כי ד' מלאכים במרכבה והם שנים ז"ש ב"ד בב"ד יהיה כמו שבקדושה יציאות השבת הקדושה שנים מיכאל וגבריאל שהם ארבע כן בקליפות ד' אינון והם שנים רק אף וחמה (משלי יז) וא"ח לצרה יולד ב"ד בהן שהן ד' כן בב"ד הקדושה ב' שהן ד' אין מתחילין בב"ד. או שרמזו החוטים שתים שהם ארבע על סוד יציאת השבת שהם סוד הנשמות שיוצאים מלמעלה כדאיתא בזוהר יומא דשבתא יומא דנשמתין בג"ד ישראל אמרי נשמת כל חי שתים כי הנשמות יוצאין זוגות זוגות מלמעלה והנה סוד שם בן ד' הוא תרין נוקבין ותרין דכורין אבא ואימא י"ה ברא וברתא ו"ה בג"ד קי"ל כב"ה (יבמות ד' ס) שמי שיש לו זכר ונקבה בן ובת קיים מצות פ"ו וכל מי שאין לו זכר ונקבה ממעט הדמות בדמותו ובצלמו ברא את האדם שהוא סוד ד' אתוון אלו והיכל העליון שהנשמו' יוצאין משם הוא היכל קודש הקדשים וחטא של נדב ואביהוא הי' שלא נשאו נשים ז"ש כמין ב' חוטים יצאו מבית קדשי הקדשים ונחלקו לארבע שהיה להם ליקח לכ"א בת זוג. או ב' חוטין על סוד ב' אותיות י"ה שפגמו בין איש לאשה שם יה נשתייר אש ואש ושרפן ומחצי השם נחלק לד' אותיות כי יוד הא בגי' כ"ו כמ"ש (תהלים קיח) מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה שהוא שלם ז"ש ב' חוטין מקדשי קדשים הם אתוון יה ונחלקו לד' או כמין ב' חוטין לרמוז שבשביל עון עגל מתו כמ"ש למשה (שמות לב) לך רד מגלותא לגלותא עד גלותא רביעאה הן הן ארבע מרכבות שראה זכרי' (זכרי' ו) יוצאת מבין שני ההרים וההרים הרי נחושת טורי דנחשא לכן הראה הקב"ה שבשביל זה מתו נדב ואביהו לכפר על הדורות שיהיו ישראל בין מראות נגעים שתים שהן ארבע שהן בשם ב' מלכיות בבל ואדום (שיר ב) קול דודי הנה זה ב"א ב"בל אדום שכל אחד מחריב בית (תהלים קלז) על נהרות בבל (שם) זכור ה' לבני אדום (ישעיה ח) והי' למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל ונחלקו לד' (דברים לג) כי אש קדחה ב'א'פ'י ב"בל א"דום פ"רס יו"ן ז"ש (שיר ב) מדלג על ההרים הן הן ד' מלכיות (שם) הנה זה עומד אחר כתלינו על ב' בתי מקדשות לכן נחלקו החוטין שנים לד' ויצאו החוטין שנים מבית קדשי הקדשים לרמוז על ב' בתי מקדשות שנחרבו אח"כ נחלקו לד' כי ידיעות הטומאה ב' שהם ד':

פח מוקש, עי' (ישעיה ח'):

ועבר בה נקשה ורעב. מוסב למעלה מה אמור בתחלת הענין ויסרני מלכת בדרך העם הזה ופירש מה הוא הדרך לא תאמרו קשר לקשר עשרת השבטים שיתקשרו עם מלכי מצרים ופירש את עונשן והיה למקדש וכשלו בם וכל העניין:

ונגפו. אֵין נְגִיפָה אֶלָּא לְשׁוֹן דְּחִיפָה וְהַכָּאָה, כְּמוֹ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ (תהילים צ"א), בְּטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם (ירמיהו י"ג) וּלְאֶבֶן נֶגֶף (ישעיהו ח'):

נגף את כל גבולך. מַכֶּה, וְכֵן כָּל לְשׁוֹן מַגֵּפָה אֵינוֹ לְשׁוֹן מִיתָה אֶלָּא לְשׁוֹן מַכָּה, וְכֵן "וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה" (שמות כ"א), אֵינוֹ לְשׁוֹן מִיתָה, וְכֵן "וּבְטֶרֶם יִתְנַגְּפוּ רַגְלֵיכֶם" (ירמיהו י"ג), "פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ" (תהילים צ"א), "וּלְאֶבֶן נֶגֶף" (ישעיהו ח'):