וְאֶל־אֶ֖רֶץ יַבִּ֑יט וְהִנֵּ֨ה צָרָ֤ה וַחֲשֵׁכָה֙ מְע֣וּף צוּקָ֔ה וַאֲפֵלָ֖ה מְנֻדָּֽח׃
מלבי"ם באור המילות
חשך ואפלה. אופל גרוע מחשך (ישעיה ח' כ"ב, נ"ח י', נ"ט ט') וערפל קשה מענן ובא הסדר תמיד ענן וערפל:
רש"י
עיפה. הופך נוגהן של רשעים לחשך אפלה כמו (ישעיהו ח׳:כ״ב) והנה צרה וחשכה מעוף צוקה וכן (איוב י׳:כ״ב) ארץ עיפתה תעופה כבקר תהיה (שם יא) חשכך כבקר יהי מאיר: