עָלָ֨ה הַבַּ֧יִת וְדִיבֹ֛ן הַבָּמ֖וֹת לְבֶ֑כִי עַל־נְב֞וֹ וְעַ֤ל מֵֽידְבָא֙ מוֹאָ֣ב יְיֵלִ֔יל בְּכָל־רֹאשָׁ֣יו קָרְחָ֔ה כָּל־זָקָ֖ן גְּרוּעָֽה׃
מצודת ציון
הגלבים. הם הספרים ודוגמתו בתרגום ירושלמי כי כל זקן גרועה (ישעיהו ט״ו:ב׳) תרגמו ירושלמי גליבא:
מחוקקי יהודה; יהל אור
(ג) היה ראוי להנקד בְבֶכִי, שיהיה הבי"ת הראשון בשוא, והשני בסגול, מפני האתנח, כמו "ודיבון הבמות לְבֶכִי" (ישעי' טו, ב) וכתב בִבְכִי סמוך במקום בְבֶכִי שהוא מוכרת:
עזרא בן שלמה
דמיתיך רעיתי. היו ישראל מסתכלין בשכינה כאדם המדמה את חברו ואומ' זה פלוני כך היו ישראל מסתכלין בשכינה ומראים אותה ואומרים זה אלי ואנוהו: