פרשנות מצטטת על ישעיהו ט:ג

כחצות הלילה: חצות הוא שם דבר כמו בתהלים קי"ט ס"ב ואיוב ל"ד כ'. אלא שהושמטה הבי"ת אחר הכ"ף, והיה משפטו כְבַחצות הלילה, כלומר קרוב לחצי הלילה, כמו החִיתתָ כיום מדין (ישעיה ט' ג'), במקום כִבְיום, ואצרוף כַבור סגיך (שם א' כ"ה) כְבַבור, עורי כימי קדם (שם נ"א ט') כבימי, ובניתיה כימי עולם (עמוס ט' י"א), כבימי, כימי הגבעה, (הושע ט' ט'), כבימי כימי מועד (שם י"ב י'), כבימי, כפרץ רחב יאתיו (איוב ל' י"ד) כִבְפֶרֶץ, ושבה אל בית אביה כנעוריה (ויקרא כ"ג י"ג), כבנעוריה.

איש באיש ואיש ברעהו, מצאנו שרש נגש נקשר עם בי"ת, הנוגשים בעם (שמות ה' ו'), שבט הנוגש בו (ישעיה ט' ג').

יחת. מגזרת החתות (ישעיהו ט' ג') והוא מבנין נפעל, כמו ימם (ישעיהו י"ג ז'), והטעם שיהיה לו רע מעם שיבוא עליו, ויתכן היות יחת מבעלי הנו"ן כמו יגש, וכמוהו תחת גערה במבין (משלי י"ז י') והנה נראה הנו"ן במלת הנחת יי גבוריך (יואל ג' י"א) והטעם שירד מהיותו נחשב לעם: