פרשנות מצטטת על ישעיהו ט:כ

מְנַשֶּׁ֣ה אֶת־אֶפְרַ֗יִם וְאֶפְרַ֙יִם֙ אֶת־מְנַשֶּׁ֔ה יַחְדָּ֥ו הֵ֖מָּה עַל־יְהוּדָ֑ה בְּכָל־זֹאת֙ לֹא־שָׁ֣ב אַפּ֔וֹ וְע֖וֹד יָד֥וֹ נְטוּיָֽה׃ (ס)

רש"י

וישגב ה' את צרי רצין עליו. הם בוטחים במה שנסמכו על רצין מלך ארם והקב"ה ישגב את מלך אשור עליו ויסכסכנו להשיאו לבא עליו כך שמעתי, ואני אומר את אויביו כלפי השכינה הוא אומר הקב"ה יסכסך את אויביו זה בזה גוי בגוי ארם ופלשתים בישראל וישראל זה בזה כמו שנאמר למטה בענין מנשה את אפרים וגו':
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

והכיתי בית החורף שהמורדים הרסו בית המלך בין בית החורף שלו בין בית הקיץ שלו, וגם אבדו בתי השן שהיו למלך ולשרים, ועי"כ ספו בתים רבים אם ע"י המהומה שיהיה ביניהם עצמם שהחריבו בתים רבים וכמ"ש גם (בישעיהו ט׳:כ׳) ויהיה העם כמאכלת אש וכו' מנשה את אפרים ואפרים את מנשה, ואם שעי"כ הלשינו את מלכם אל מלך אשור ויעצרהו בבית כלא כאשר יצא אליו, וזה היה המוקש אל הפח, שע"י מוקש זה נפל ברשתו, ועי"כ עלה אח"כ ויצר על שומרון וילכדה ויגל את ישראל וא"כ חטא הע"ז שבידם הוא היה עקר המוקש שבו נלכד הצפור שהוא אפרים ושבטי ישראל:
שאל רבBookmarkShareCopy