פרשנות מצטטת על ישעיהו יג:ג

אֲנִ֥י צִוֵּ֖יתִי לִמְקֻדָּשָׁ֑י גַּ֣ם קָרָ֤אתִי גִבּוֹרַי֙ לְאַפִּ֔י עַלִּיזֵ֖י גַּאֲוָתִֽי׃

פירוש מהרז״ו

ראוים ללקות. שרק כאן כתוב לשון פדי'. ע"פ מדה ט"ז משמע שנכללו במכה ונפדו במצריים כו'. כמו שכתוב ישעיה י"ג ג' כי תלך במו אש לא תכוה וגו' היינו אש הגיהנם ועל זה אמר נתתי כפרך מצרים וגו' פי' נתתי מכבר היינו מ"ש כאן פדות. ועיין לקמן פרשה ט"ו ס"ס י"א:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

על נס. עַל כְּלוֹנָס, שֶׁקּוֹרִין פירק"א בְּלַעַז, וְכֵן "וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה" (ישעיהו ל'), "אָרִים נִסִּי" (שם מ"ט), "שְׂאוּ נֵס" (שם י"ג); וּלְפִי שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ לְאוֹת וְלִרְאָיָה, קוֹרְאוֹ נֵס:
שאל רבBookmarkShareCopy

רמב"ן

וקדשתם היום ומחר פירש רש"י וזמנתם. וכן דעת אונקלוס (תרגום אונקלוס על שמות י״ט:י׳). וכמהו אני צויתי למקודשי (ישעיה יג ג), וכן התקדשו למחר (במדבר יא יח). ור"א אמר (אבן עזרא על שמות י״ט:י׳) שירחצו במים. ומה טעם היום ומחר, ואין צריך לרחוץ אלא פעם אחת והנכון שיהיו קדושים, שלא יגשו אל אשה ואל כל טומאה, כי הנשמר מן הטומאה יקרא מקודש, כמו שאמר בכהנים לנפש לא יטמא (ויקרא כא א), קדושים יהיו לאלהיהם (שם ו), וכתיב כי הכהנים לא התקדשו (דהי"ב ל ג), ר"ל לא הטהרו, וכן כי אם אשה עצורה לנו ויהיו כלי הנערים קדש (שמואל א כ״א:ו׳). ובידוע כי ירחצו במים, והוא נלמד מכבוס הבגדים. וכך אמרו במכילתא (כאן) אין כבוס בגדים בתורה שאין טעון טבילה:
שאל רבBookmarkShareCopy