פרשנות מצטטת על ישעיהו יג:ז

יחת. מגזרת החתות (ישעיהו ט' ג') והוא מבנין נפעל, כמו ימם (ישעיהו י"ג ז'), והטעם שיהיה לו רע מעם שיבוא עליו, ויתכן היות יחת מבעלי הנו"ן כמו יגש, וכמוהו תחת גערה במבין (משלי י"ז י') והנה נראה הנו"ן במלת הנחת יי גבוריך (יואל ג' י"א) והטעם שירד מהיותו נחשב לעם:

אז איתם כתוב ביו"ד אחר האל"ף, והוא הנח שהוא תמורת הדוש בלא יו"ד, כמו לא ימד (הושע ב א); וכל לבב אנוש ימס (ישעיהו יג ז). ויש בו דרש: כי חשבון היו"ד עשרה, ובעשרת הדברות נתנה התורה, והן תמימותה ושלמותה. אמר: אז כשתנקני מהשגיאות ותסיעני שלא ישלטו בי הזדונות, אז אהיה תמים ושלם.

[יח] מפ' וארא והלאה לא נמצא בתורה שם שי"ן דל"ת יו"ד, חוץ בפי בלעם בן הנכר, וגם בנביאים אינו מצוי כ"א אחד בישעי' (יג ז) ושנים ביחז' (א כד, י, ה) במרכבה, אבל מצוי הוא בכתובים, ובאיוב שיש הוכחות רבות שהיה בימי קדם בדורות האבות, אין בכל ויכוחיו עם ריעיו הזכרת שם העצם גם פעם אחת, ושם שי"ן הוזכר שם ל"א פעמים, וגבי זה לאות שלא היה שם העצם ית' נודע לדורות ראשונים (רו"ה):