פרשנות מצטטת על ישעיהו יג:יב

אוֹקִ֥יר אֱנ֖וֹשׁ מִפָּ֑ז וְאָדָ֖ם מִכֶּ֥תֶם אוֹפִֽיר׃

רש"י

ויקר. (שיחיה לנצח ולא יראה השחת) ומנחם חברו לשון מניעה כמו אוקיר אנוש מפז (ישעיה יג) והלכתי עמכ' בחמת קרי (ויקרא כו), כלומר וימנע פדיון נפשם:
שאל רבBookmarkShareCopy

בעלי ברית אברם

מסרה ואדם ט׳. וא״דם אין לעבוד את האדמה. (ישעיהו מ״ה:י״ב) אנכי עשיתי ארץ וא״דם עליה בראתי (שם י״ג) אוקיר אנוש מפז וא״דם מכתם אופיר. (תהילים מ״ט:כ״א) וא״דם ביקר ולא יבין. קדמאה: (איוב ל״ד:ט״ו) יגוע כל בשר יחד וא״דם משלי ג׳:י״גישומשלי ג׳:י״גי ג׳) אשרי אדם מצא חכמה וא״דם יפיק תבונה. (שם כ׳) וא״דם מה יבין דרכו. (שם ג׳) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים וא״קהלת ט׳:ט״ולת ט׳) וא״דם לא זכר את המסכן ההוא. וסימנים בתרגום יפלחון בעובדיהון אינשין יקירין ויתובון בסוכלתנו באורחיהון וישכחון שיזבותא. פי׳ לפי שהאדם לא נברא לתכלית אחר אלא לעבוד ה׳ ולקיים תורתו ולהבין פעולותיו. וז״ש וכל שיח השדה. רמז שהשיחה הראשונה שישתדל האדם לדעת ולהבין הוא שם שדי שמשדד המערכות וכשישיג זה לדעת ולהבין שם בן ע״ב. וז״ש וכל שיח שום שיחה אין בשם שדי שעולה השדה עדיין אין בארץ. מכ״ש עשב השדה שם ע״ב עשב כאומרו וכל שיח שדי עדיין אין בארץ. מכ״ש עשב השדה העולה ממדרגת השדה ולמעלה עדיין לא צמח האדם שיהיה ראוי לעלות במעלות החכמה. כי לא המטיר ה׳ אלהים וגו׳ שפע נבואתו ואדם הראשון לא רצה ללכת בדרכי הש״י כי אם לעבוד את האדמה וז״ש ואדם אין לעבוד את האדמה שלא בראו הקב״ה אלא לעבוד את בוראו ולהיותו כאלהים לדעת טוב כאומרו אני אמרתי אלהים אתם וגו׳. וז״ש אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי להיותו מכיר מעלתו ית׳ וחכמתו. שמי שישיג מעלה זו הוא יותר גדול ממלאכי השרת. כשרז״ל (חולין צ״א) גדולים צדיקים ממלאכי השרת שישראל אומרים שירה בכל עת וגו׳. וז״ש אוקיר אנוש מפז שהמלאכים נקראים פז ור״ל אוקיר אנוש שהוא משה מפז שהם מלאכי השרת. ואדם שהוא אברהם אבינו מכתם אופיר. אמנם ההולך בדרכי אדם הראשון שגרם מיתה לעולם שנאמר יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב. כי לא יקרא אדם כי אם בהמה וז״ש ואדם ביקר בל יבין נמשל כבהמות נדמו. ולזה צריך האדם לילך בדרכיו ית׳ ולדרוש ולחקור בחכמה וז״ש אשרי אדם מצא חכמה. ולא לבד בה יהיה מאושר אלא ג״כ במעשים טובים כי יפה תורה עם דרך ארץ. וז״ש ואדם מה יבין דרכו. וכאשר יהיה חכם בעל מעשים טובים שהוא דרך תפארת לעושיה. אז נמצא חן ושכל טוב וגו׳. ולזה ראוי לאדם להשליט עליו יצה״ט ולהכניע יצה״ר. לא כאדם הראשון שהלך אחר היצה״ר. וז״ש ואדם לא זכר את המסכן שהוא היצה״ט וחייב מיתה לעצמו וזולתו. אלא צריך למאוס ברע ולבחור בטוב. ובזה תזכה לחזות בנועם ה׳ וז״ש הסימן יפלחון וגו׳ שראוי לטובים ולישרים לעבוד את האל ית׳ במעשה ידיכם. ואם יטמאו ישובו בתשובה שלימה בשכל טוב. וימצאו מנוח לנפשם. והנשמה תדושן בג״ע:
שאל רבBookmarkShareCopy

רבינו חננאל

וכיון שהזכיר אם לא עבר הצופים חוזר דש"מ עד הצופים מירושלים הוא חשוב הוצרך מהאי קרא והיה ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה' ואמר ר' יהושע בן לוי עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים עד שעה שהסוס רץ ומציל פי' חצי היום שהצל של סוס תחתיו ומפני זה פתח והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון פי' ר' אלעזר אור שהוא יקר בעולם הזה כלו כדכתיב (משלי ו כג) כי נר מצוה ותורה אור וכתיב (שמואל א ג א) ודבר ה' היה יקר בימים ההם קפוי הוא מצוי לעולם הבא וכל דבר מצוי ביד הרבים בזול הוא דכתיב (יואל ג א) ביום ההוא אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו ריש לקיש דרשו בתלמוד נגעים ואהלות שהוא יקר עכשיו כו' ור' יוחנן אמר אלו בני אדם שנראין בעולם הזה יקרים ונכבדים קפויים הם לעולם הבא כי הא דיוסף בריה דר' יהושע בן לוי חלש כאלו פרחה נשמתו איתפח אמר ליה אבוה מאי חזית אמר ליה עולם הפוך ראיתי עליונים למטה כלומר היקרים החשובים בעולם הזה כדכתיב (ישעיה יג יב) אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר ראיתי אותם תחתונים במדרגה התחתונה והיורדים בעולם הזה ראיתי בעליה למעלה מאלו אמר ליה בני עולם ברור ראית כלומר האמת שם הוא שהוא לשם עליון הוא העיקר אמר ליה ואנו אנה מקומנו אמר ליה אנו חשיבותינו התם כי הכא ושמעתי אשרי מי שיבא לכאן ותלמודו בידו יש מי שאומר שגורס על פה כי הלך וגרסתו עמו ויש מי שמפרש מי שיבא בכאן ומעשיו מיסדים ותלמודו שקיים כל מה שלמד נמצא כאלו הביא ראיותיו עמו והרוגי מלכות אין כל בריה ולשון יכולה במחיצתן ואסיקנא לאו ר"ע וחבריו דהללו מעלתן גדולה זולתי מצות הריגתם אלא שני אחים שהיו בלוד בשעה שנמצאת בת קיסר הרוגה ובקשו להרוג כל יהודי בשבילה ואמרו שני האחים אנו הרגנוה כדי להציל כל ישראל ונהרגו הן וכו':
שאל רבBookmarkShareCopy