הִנְנִ֛י מֵעִ֥יר עֲלֵיהֶ֖ם אֶת־מָדָ֑י אֲשֶׁר־כֶּ֙סֶף֙ לֹ֣א יַחְשֹׁ֔בוּ וְזָהָ֖ב לֹ֥א יַחְפְּצוּ־בֽוֹ׃
הגהות יעב"ץ
כעשרה של מדי. נ״ב אפשר שלכן כתוב [ישעיה יג] הנני מעיר עליהם את מדי וגו׳ לפי שאין כסף נחשב להם מאומה מפני רבויו אצלם:
עזרא בן שלמה
ונכנסו ישראל תחתיהן על הסדר הזה. הגלה סנחרב מלך אשור והוא מלך מדי עשרת השבטים כדכתיב וינחם בחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי ונכובדנצר מלך בבל הגלה לקץ הימים יהודה ובנימן. והתנבא ישעי' הנביא על מפלת בבל ביד מדי בעל פקודת ישראל ביד כורש כדכתי' (ישעי' י"ג) הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו (ישעי' י"ד) ובסוף הפרשת והי' ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה הקשה אשר עובד בך ונשאתי המשל הזה. ושאר הענין. (נ"ל דצ"ל וגו') והכרתי לבבל שם ושאר ונין. והתנבא כן על פקודת ישראל בימי כורש כדכתי' (ישעי' מ"ה) כה אמר ה' לכורש אשר החזקתי בימינו וגו' הוא יבנה עירי. ובדניאל בי' בלילא קטל בלשצר מלכא ודריוש מדאה קבל מלכותא ומלך שנה א' להשלים ע' שנה למלכות בבל ובשנה אחת לכורש היה הפקידה ונכנסו ישראל ברשות מלכות מדי. אח"כ בא מלך יון הוא אלכסנדר הנקרא עז משולשת וצפיר העזים בדניאל ונלחם עם האיל הם מלכי מדי הוא דריוש הפרסי והכהו לפי חרב כדכתיב (דניאל ח') ולא הי' מציל לאיל מידו ונכנסו ישראל שהם בכל ירושלים בבית שני ברשות מלך יון ופשטו עליהם מלכי יון ק"פ שנה (נ"ל לפני חורבן הבית. נ"א בפני הבית). כמו ששנינו בע"ז ובעת ההיא היתה מלחמה בין רומי ובין יון כמו שאמרו בע"ז תלתין ותרתין קרבין עבדין רומאי בהדי יוונאי ולא יכילו להו עד דשתפו ישראל בהדייהו ומרדו ישראל ביוונים בבית שני ונכנסו ברשות רומיים ועמדו עמהם באמונתם כ"ו שנה ואח"כ עמדו עליהם והחריבו בית שני והיתה מלכות יון כפופה לפני רומי ואין ב"ד בא עד שיפשוט מלכות רומי על כל העולם ט' חדשים כמו שפשטו ג' המלכיות. ולכך תקנו חז"ל ד' כוסות נגד ד' לשונות שנאמר בגאולה בפרשת וארא בשורה לישראל שיצאו משעבוד ד' מלכיות (ב"ר פרשה מ"ד).
מאירי
והוא ענין אשרי שיאחז ונפץ כלומ׳ שיאחז את עולליך ונפצם אל הסלע כמו שאמר בנבואת ישעיהו הנני מעיר עליהם את מדי ונאמ׳ שם ופרי בטן לא ירחמו.