וּלְקָח֣וּם עַמִּים֮ וֶהֱבִיא֣וּם אֶל־מְקוֹמָם֒ וְהִֽתְנַחֲל֣וּם בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֗ל עַ֚ל אַדְמַ֣ת יְהוָ֔ה לַעֲבָדִ֖ים וְלִשְׁפָח֑וֹת וְהָיוּ֙ שֹׁבִ֣ים לְשֹֽׁבֵיהֶ֔ם וְרָד֖וּ בְּנֹגְשֵׂיהֶֽם׃ (ס)
רש"י
עילה אותו. מדלא קאמר ויולך ה' אלהים אלא ויקחו לשון עילוי כמה דאת אמר ולקחום עמים (ישעיה י"ד) דמשמע נמי לשון עילוי:
תורה תמימה
כאהלי קדר. א"ר יודן, משל ליוסף, מה יוסף נמכר לאהלי קדר, לישמעאלים, וחזר וקנה את קוניו, שנאמר ויקן יוסף את כל אדמת מצרים, כך ישראל כתיב בהו (ישעיהו י״ד:ב׳) והיו שובים לשוביהם צביתכן דסמיך לדרוש זה ביחס ליוסף מפני שהוא מכונה בשם אהל, כמש"כ (תהילים ע״ח:ס״ז) וימאס באהל יוסף. .
(שם)
(שם)
עץ יוסף
מתעלה בלקוחין. משום דקשה למה כתוב ותלקח אסתר. אם בא לומר שלקוחה בעל כרחה הרי דבר זה כתוב למעלה ותלקח אסתר. רק הוי ליה לכתוב ותובא אסתר או ותובל אסתר. לכן דרשו שהוא לשון עלוי כדאת אמר ולקחום עמים רבים (ישעיהו יד ב-ג). וכן דרשו בבראשית רבה (פרשה טז, ד. פרשה מ, ה) ויקח את האדם העלה אותו כמו דאת אמר ולקחום עמים. ור"ל שלהכניסה לבית אחשורוש היו מעלים אותה בדמים. זה אומר אני אתן כו' וזה לרום מעלתה שהיו מתכבדין בדבר. ולכן כתיב ותלקח לשון נפעל שכל לשון נפעל מאחר [יפה תואר בב"ר פרשה מ. וספר אור חדש]. אבל המתנות כהונה פירש שם (בב"ר שם) וכאן ועליל עמה ואכנס עמה לעשות צרכי לבעילה. או יש לומר אתעולל בה עד כאן לשונו: