פרשנות מצטטת על ישעיהו יד:יב

מונה אדם את אורחיו ואת פרפרותיו מפיו כו': טעם מה שאסרו למנות מן הכתב גזירה שמא יקרא אגרת שלום בשבת והוא אסור כי לבד ספרי הנבואות או פירושיהם אסור לקרות בשבת או בי"ט ואפי' הי' אותו הספר בחכמה מן החכמות. ומפיס פירושו מטיל גורלות ושיעור זאת המשנה כך ומפיס עם בניו ועם בני ביתו על השולחן בשבת אבל לא עם אחר ובחול מותר להפיס עם אחר ובלבד שלא יתכוין לעשות מנה גדולה כנגד מנה קטנה משום קוביא וקוביא שם נופל על כל מיני שחוק שיוסכם עליו שיקח אדם ממון חבירו בהסכמת אותו השחוק כמו הפספסין והנרדישים וזולתם מן הדומים להם. וחלשים מין מן הגורלות והוא שיקבצו דברים שלא ידמה אחד מהם לחברו כמנין האנשים ויפרוש כל אחד מאותן האנשים דבר אחד מאותן הדברי' ואותן החפצים לעצמו ויתנו אותן לאיש אחד נכרי שיבא במקרה וישים אותם החפצים חפץ אחד על כל מנה ומנה ממנות הקדשים ונוטל כל אחד ואחד מנתו כפי גורלו והתירו החכמים לעשות זה ביום טוב לפי שהזריזות באכילת קדשים ולטול מהם מנה גדולה ויפה מצוה. ומה שאמרו אבל לא על המנות ר"ל מנות של חולין שאין מטילין חלשים עליהם בי"ט ומלת חלשין מלה עברית חולש על גוים (ישעי' יד):

חלשים. גורלות, כמו חולש על גוים (בישעיה י״ד י״ב):

ויהא שובר את הדלת. של בית שמכר. ונכנס. חולש, כמו חולש על גוים (ישעיה י״ד):

שמים ארגיז. כל צבאה ירגז ואומר איך נפלת משמים הילל בן שחר (לקמן יד) ואחר כך נגדעת לארץ חולש על גוים אף כאן תחלה שמים ארגיז ואחר כך ותרעש הארץ ירעשו יושביה לקול מפלתה שיתמהו בדבר:

חולש - זורק כמו חולש על גוים (ישעיהו י״ד:י״ב) מטיל גורל:

שיהא חולש - כמו (ישעיהו י״ד:י״ב) חולש על גוים וכדגרסינן (שבת דף קמח:) מטילין חלשים על הקדשים. שיהא מטיל מעותיו ללשכות שבעזרה: