וְשַׂמְתִּ֛יהָ לְמוֹרַ֥שׁ קִפֹּ֖ד וְאַגְמֵי־מָ֑יִם וְטֵֽאטֵאתִ֙יהָ֙ בְּמַטְאֲטֵ֣א הַשְׁמֵ֔ד נְאֻ֖ם יְהוָ֥ה צְבָאֽוֹת׃ (פ)
מעשה ניסים
בראש כל. כי פסח נכתב ראשון לכל המועדות בפ' אמור. ובש"ס איתא פסח הוא ר"ה לרגלים. (גלית לאזרחי) זה אברהם שגלית לו מה שיעשה לבניו בליל פסח כדכתיב ויחלק עליהם לילה וערש"י שם. (דלתיו דפקת) כדכתיב וירא אליו והיה בפסח. (הסעיד נוצצים) האכיל למלאכים (לשור ערך) זה חגיגה הבא עם הפסח. (טאטאת) עש"ה וטאטאתי' במטאטי (ישעיהו י״ד:כ״ג) והוא שם כלי שמכבדין הבית ופירושו מכבדת. (מוף ונוף) שמות ערים במצרים ביחזקאל. (און) בכור כדכתיב ראשית אונס. (מחצת) עש"ה מחץ ראש על ארץ רבה. (כביר) זה הקב"ה (מסגרת) זה יריחו עש"ה. ויריחו סוגרת ומסוגרת. (סוגרה) נמסרה מלשון אל תסגיר עבד. פסח. כדכתיב לעיל מיניה שם ביהושע ויעשו את הפסח. (נשמדה מדין) ע"י גדעון. (בצליל) בזכות העומר עש"ה והנה צליל שעורים מתהפך במחנה. (פול ולוד) גבורי סנחרב שנאמר בא פול מלך אשור מלכים ב' ט"ו וכתיב ותחת כבודו יקד כיקוד אש. (בנוב) זה סנחרב ולישנא דקרא נקט. (פס יד) זה בלשצר שכף יד כתבה. (לקעקע) לעקור שורשה. (של צול) זה בבל עש"ה האומר לצולה ישעיה מ"ד. (צפה הצפית) עש"ה צפה הצפית ערוך השלחן ישעיה כ"א ונאמר על בלשצר. (הדסה זה סתר. (צום) דדרשו על קרא מויעבור מרדכי שעבר יום ראשון של פסח בתענית. (ראש מבית רשע) זה המן. (שתי אלה) היינו שיהיו כיתומים ואלמנות. (לעוצית) עש"ה יושבת בארץ עוץ איכה ד'.
רשב"ם
דכתיב ונתתי אותה לכם מורשה - והאי מורשה לשון ירושה משמע כמו למורש קפוד (ישעיהו י״ד:כ״ג) מועד מופת מוצא מורד וגם לשון מוריש לאחרים מדלא כתיב ירושה וקא מיבעיא ליה האי מורשה דקאמר רחמנא פשיטא לי' דמורישין ואינן יורשין הוא מדכתיב מורשה ולא כתיב ירושה ועוד שהרי כבר מתו כולן במדבר אלא הכי קמבעיא ליה מי איכא למימד נמי דהכי קאמר ירושה היא לכם מאבותיכם ונוטל בה הבכור חלק בכורה דכיון דכתיב לכם מורשה ירושה היא לכם נמי בעי למימר: