פרשנות מצטטת על ישעיהו יח:ב

למה תתראו. אמר להם יעקב לבניו, אל תראו עצמכם כשאתם שבעים לא בפני עשו ולא בפני ישמעאל, כדי שלא יקנאו בכם ^אר"ל אע"פ שיש לכם עוד תבואה באוצרותיכם בכל זאת תלכו לקנות כדי שלא תתראו כשבעים. וקרוב לומר דדריש תתראו כמו תתרוו מענין שביעה, כמו למען ספות הרוה, ירויון מדשן ביתך (תהילים ל״ו:ט׳), ולד"ק ואראהו בישועתי (שם צ"א ט"ז) הוא כמו וארווהו ומקביל יפה לרישא דקרא ארך ימים אשביעהו. ומצינו שאל"ף מתחלף עם ו' ככל אותיות אהו"י שמתחלפין כנודע. כמש"כ רד"ק במכלול שרש צאן, וע' רש"י פ' מטות ל"ב כ"ד. וכן מצינו שהאל"ף בא במקום אות הכפל, כמו בישעיה י"ח אשר בזאו נהרים – במקום בזזו, ובתהלים נ"ח ימאסו כמו מים – במקום ימססו, ואף הכא תתראו במקום תתרוו. ועיין מה שכתבנו בפ' חקת בפסוק את והב בסופה.
ומה שהכריח בכלל לחז"ל לדרוש כן המלה תתראו, י"ל משום דבכ"מ הפעל ראה מושך אחריו איזה שם או חפץ הנראה, כמו ראית פנים או איזה דבר וענין, וכאן בא הפעל לבדו שלא כרגיל, לכן דרשוהו כמו תתרוו, שהוא פעל עומד ומתבאר לעצמו. –
ודע דע"פ דרשא זו קיי"ל דמי שאינו מתענה בתענית צבור מפני איזו סבה אסור לו להתראות לפני המתענים כשבע כדי שלא יצטערו, וכמ"ש בב"ק צ"ב ב' שתין וחד תכלי מטיוה לככא דקל חברי' שמע ולא אכל, ומכש"כ שלא יאכל בפניהם, וע' באו"ח סי' תקע"ד.
גם י"ל דמה שאמרו בסנהדרין כ"ט ב' אדם עשוי שלא להשביע [כלומר שלא להראות כשבע] את עצמו או את בניו מפני הקנאה או עה"ר, אנו למדין ממאמר זה של עקב אבינו. .
(תענית י' ב')

ציר. שליח הסובב בחזרה לכל צד ומחזיר דבר לשולחיו (ישעיה י"ח):

מלת "שדי" קשה בפירוש, והגאון אמר כי השי"ן נוסף כשי"ן "שאתה מדבר עמי" (שופ' ו יז) והטעם שאמר לעולם די, ולא אדע טעם לפי' זה, כי איך יקרא שם אשר די רק להיותו תואר כמו "טוב וסלח" (תה' פו ה) "עלי לבי דַוָי" (ירמי' ה יה) והנגיד רב שמואל פי' בו בלשון ערבי אלקהאר, ופי' מנצח ותקיף והיו"ד תחת אות הכפל כיו"ד "דַלְיוֹ שֹּׁקַיִם מִפִסֵח" (משלי כו ז) ואל"ף "אשר בזאו נהרים" (ישעי' יח ב) וכמוהו "כקול שדי" (יחז' א כד), "והיה שדי בצריך" איוב כב כה) ויפה פירש: