פרשנות מצטטת על ישעיהו יט:ו

רש"י ד"ה ותשם בסוף, הוא לשון אגם... ודומה לו (ישעיה יט, ו) "קנה וסוף קמלו". וכן רש"י מסביר גם להלן (יג, יח ד"ה ים־סוף) "...וסוף הוא לשון אגם". וגם שם הוא מפנה לפסוק שבישעיה. וקשה לי, מה צריך כאן לשון אגם שהוא קשה לעצמו ואינו מוזכר לא בפסוקנו ולא בישעיה. (פ' בשלח תשמ"ד)

בסוף. כמו "קנה וסוף קמלו" (ישעי יט ו), והוא צמח מן היאור:

ותשם בסוף. הוּא לְשׁוֹן אֲגַם, רושיי"ל בְּלַעַז, וְדוֹמֶה לוֹ "קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ" (ישעיהו י"ט):

ואיתן והימן וכלכל ודרע. כולם בימי דוד ובימי שלמה היו והיו חכמים ביותר ועל זה נאמר (מלכים א ה׳:י״א) ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול, להלן לענין חכמת שלמה נופל לשון זה דרדע אע"פ שנקרא דור דיעה בשביל חכמתו נתחכם שלמה מכולם ומה שאמר האזרחי אל"ף יתיר כמו הזרחי (מדבר כ"ז) מזרח יצא ובהרבה מקומות נכנסת האל"ף בתיבה ואינה נקראת ודוגמתו (איוב יג) ואחותי, והאזניחו (ישעיה ט') וכן והאספסוף (במדבר י"א) ופעמים נחסרת כמו ותמרו (שמואל ב' י"ט) ויכו הרמים (לקמן ב' כ"ב) כמו הארמים ופסיקתא דורש מכל אדם זה אדם הראשון איתן זה אברהם הימן זה משה וכלכל זה יוסף ודרדע זה דור המדבר מחול שמחל להם מעשה עגל: