פרשנות מצטטת על ישעיהו יט:יח

הכנעני מלך ערד. רבותינו אמרו שעמלק היה שנא' עמלק יושב בארץ הנגב, ושנה לשונו לדבר בלשון כנען ועל כן נקרא כנען — וראיתי לפילון הוא ידידיה בס' חיי משה שזכר מלך ערד ואמר עליו שהיה נקרא כנען עשה משם כנען שם העצם ממלך ערד, ואולי לברוח מן הסתירה הנראית בפסוק עמלק יושב בארץ הנגב — ואולי יתכן לומר שנקרא כנעני עם היותו מזרע עמלק מפאת ישיבתו בארץ כנען כמו שנקרא אוריה חתי עם היותו ישראל, והרי זה עד ממהר למה שהוכחנו בכמה מקומות כי אין לשון עברי לשון כנען כדעת ראב"ע ונקרא שפת כנען בס' ישעיה להיותו הלשון הנדבר בארץ כנען כמו שישראל נקראו אזרח ע"ש ישיבתם בארץ כנען, ועיין מה שכתבתי ע"ש אזרח נגד פירוש הח' ריג'יו.

ומאז והלאה גם כי ישבו על ארצם לבטח, רחוקים מבני בבל ודבר אין להם עמהם, וגם כי אבדה אבוד מלכות ששך, ויושבי לב קמי זרים משלו בהם, עוד לשון ארמית נותרה בקרב בת ציון, ועוד העם מדברים בה וכותבים בה איש אל רעהו, לא נשאר פלטה ללשון יהודה כי אם בקרב החכמים, אשר שמרו ידיעתה בתלמודם, ובה יסדו התפלות, ובה הודיעו את תלמידיהם את חקי האלהים ודרכי המוסר והמזמה, ככל אשר אנחנו רואים בפרקי אבות ובכל יתר המשנה. ומן העת ההיא החלה לשון יהודה לעטות מעיל תפארה, ולהקרא בשם הנכבד לשון הקדש, כי אז לא היתה עוד כימי קדם שפת ההמון, שפת העם והכהן, שפת העבד ואדוניו, שפת השפחה והגברת, רק הושם גבולה בקדש, לדבר בה לפני האלהים, וללמוד בה את חקותיו ואת תורותיו, וכן מצאנו שנקראה בשם לִישַׁן בֵּית קוּדְשָׁא (תרגום ירושלמי המכונה ליונתן בראשית ל"א מ"ז ומ"ה י"ב) כלומר הלשון המדוברת בבית המקדש, אשר שם הכהנים והשופטים, ומשם תורה יוצאה לכל ישראל; וידוע הדבר כי בספרי הקדש לא נמצא זֵכֶר לשם זה לשון הקדש, רק זה שמה אשר יקראו לה שפת כנען (ישעי' י"ט י"ח) או יהודית (מלכים ב' י"ט כ"ו וכ"ח וישעי' ל"ו י"א וי"ג ונחמיה י"ג כ"ד).

מי שם פה לאדם דבור, בעבור היותו בפה, וכן שפה אחת (בראשית יא א), מדברות שפת כנען (ישעיה יט יח):

כל סביביו. השומעים תשועה זו וכן עשו כמ"ש (ישעיהו י״ט:י״ח) יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות לה' צבאות:

את מצבות בית שמש. מזבחות שעשו שם אותם שנתגיירו בימי חזקיהו שבויי סנחריב שהוליך מכוש וממצרים לפני ירושלים ביום מפלתו כמו שאמר (ישעיהו י״ט:י״ח) ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות לה' צבאות עיר ההרס יאמר לאחת, ותרגם יונתן עיר קריתא בית שמש דעתידא למיחרב יתאמר דהיא חדא מנהון: