פרשנות מצטטת על ישעיהו י:ד

לא תראו פני וגו', לא תראוני בלא אחיכם אתכם כוונת רש"י דמלת בלתי יש לו שני פירושים, האחד כמו רק כמ"ש בלתי היום (לעיל כ"א כ"ו) ותרגום שלו אלהין. והשני כמו לא, כמו בלתי כרע תחת אסיר ישעי' י') וכאן אין לפרשו בלשון רק דא"כ צריך אתה להוסיף מלה אחת דהיינו אם והוה שפיר דלא תראוני רק אם אחיכם הקטן אתכם תראוני אבל בלא הוספת אם אין לו פירוש אבל אם נפרש לשון לא, הוה שפיר בלא הוספה, דקאמר לא תראוני בלא אחיכם והתרגום מפרש גם כאן בלשון רק והוסיף באמת תיבת כד שהוא במקום אם, וע"כ תרגם אלהין כד אחוכון כו' וזהו שכתב רש"י אע"פ שהכוונה הוה שפיר גם, בפירוש זה מ"מ לשון המקרא אינו מיושב דאתה צריך להוסיף תיבה אחת:

12-13. אין פוסקין לא על האפרוחין, ולא על הפרגיות, ולא על הדגים שבטבריא וכו'. וכ"ה בס' המקח והממכר שמ"ג ע"ט ע"ב, הנ"ל. וכ"ה בכפו"פ פ"ז, עמ' קל"ו, ולא הזכיר את שם התוספתא, וכבר שערתי בתס"ר (ירושלים תפרח"י) שהעתיק מס' המקח והממכר, כפי שנראה מגירסתו. וטבריא היתה מפורסמת במסחר הדגים, ודייגי טבריא נזכרים תכופות במקורותינו, ועל ידה היה מגדל נוניא (ταριχεαε) שהיה מפורסם במליחת הדגים,¹⁵ואף הסופר איסטרבון ב־ .Geogr שלו סט"ז פ"ב סי' מ"ה הזכירו לטובה. ועיין מ"ש מנדל נון בספרו הכנרת, עמ' 187. ואפרוחים ופרגיות¹⁶כנראה שכאן כיוונו לגוזלי יונים, אעפ"י שפרגיות כוללות כל אפרוחים. ובתרגום הסורי הא"י מתרגם "כקן" שבישעיהו י', ד': היך קנא דפרגיא. היו בזול בעונתן, והיה להם שער קבוע. ושער השוק של טבריא לדגים קבע לכל הסביבה, וכמו שאמרו בירושלמי פ"ה ה"ח, י' ע"ג: כל העיירות הסמוכות לטיבריא, כיון שיצא שער של טבריא פוסקין.¹⁷והשוק היה, כנראה בדרומוס Collonada, δρόμος, איסטיו, של טבריא, עיין בבלי ע"ב ב'. ובכי"מ שם: איסרטיון, ובשו"ת הריב"ש סי' ש"ו: סרטיון. ושמא צ"ל שם: איס(ר)טיון, איסטיון, איסטוון. והוא פירוש נכון לדרומוס. ועל דברים הללו אין פוסקין אעפ"י שיש לו, הואיל והוא לוקח על מנת שיתנם לו לאחר זמן, והם כולם ישתנו לאחר זמן (יגדלו ע"י טיפול, או יתקלקלו), והוא דבר שלא בא לעולם. ובעונתן יש לדברים הללו הרבה קופצים ויש להם שער באותו זמן, ואח"כ, אחרי עונתן, הם בוודאי מתייקרים, ואם מקדים מעות עליהם, יש כאן אבק ריבית. ועל עונת הדגים בטבריא, ראה מ"ש מנדל נון בספרו הנ"ל, עמ' 142, ועמ' 187.

וכל שיש לו מוח בקדקדו, ודעת ישרה הדרו והודו, יודה כי לא אך עפ"י הכרח הבא בפלפולים, גאון הוראה יסוג אחור ממסלולים, וגם כי לא כאלה חלק פלפולי רבותינו בעלי התוס' ז"ל אשר המה היו חפשים, ואין דבר לפניהם למעקשים, שיכריחם לנטות מדרכים מפולשים, ואך מלבם יצאו הדברים כבושים, למצוא פי' והוראה לאמיתה ש"ת אשר המה מבקשים, ודעת אלקים אשר ממטמונים מחפשים, משא"כ מי שמגביה עוף לעמוד ע"ד הרמב"ם ז"ל לבו בל עמו להיות חופש, בלתי כרע תחת אסיר ברצון למצוא התכלית בחפש מחופש, ומעפיל לעלות אל ההר בשאט נפש [ע' ערוך ערך צפח], ומעביר הדרך מנגד עיניו שלא יחזו ישרות ולא ידעו בפש.