פרשנות מצטטת על ישעיהו י:יח

המסס. לפי שמעכלת המאכל נקרא המסס. כמו והיה כמסוס נוסס. ערוך, והה"א שמושית ובפת"ח:

המסס. לשון הערוך לפי שמעכלת המאכל נקרא המסס. כמו והיה כמסוס נוסס (ישעיה י' י"ח). ע"כ. ותהיה הה"א שימושית כמו בהכוסות וקריאתה בפתח. וכן הרמב"ם בפ"ו מהלכות שחיטה כתב העוף אין לו כרס ולא מסס:

והכרמלית. בירושלמי הנ"ל: כרמלית. תני ר' חייא כרמל רך מלא, אינו לא לח ולא יבש אלא בינוני. ופירוש זה אינו אלא סימן ומליצה בעלמא.¹¹וקרוב מאד בעיני שר' חייא לא הגדיר כלל את המלה כרמלית, אלא הירושלמי הוא שהביא את הספרא (וציין לו בשם תני ר' חייא, כרגיל) ויקרא נדבה ריש פרק ט"ו, י"ב ע"ד, והמליץ על פיו את תוכן המלה כרמלית, עיין מ"ש על מליצה כזו בשם תני ר' חייא בהירושלמי כפשוטו, עמ' 216. והגאונים (ס' העתים, עמ' 307) פירשוה מלשון כארמלית, כאלמנה (ע"ש בס' העתים, הערה ס', ס"ג). ועיין בה"ג ד"ב סוף ה' שבת, עמ' 121, אלא שהדברים אינם ברורים כל צורכם. ומסתבר פירש"י (ג' ב') שהיא צורת הקטנה מכרמל,¹²ישעי' י', י"ח. ובישעי' ל"ב, ט"ו: והיה מדבר לכרמל, וכרמל ליעד יחשב. ואין כרמל אלא שדה עבודה, או גינה בלי מחיצה, ובניגוד לרחבה שהיא רשות הרבים טבעית, ולחריץ ותל שהם רשות היחיד טבעית, הרי בקעה זרועה בלי מחיצה היא כרמלית טבעית. ובלשון חכמים הרחיבוה על כל רשות שאינה לא רשות הרבים ולא רשות היחיד.
ובבבלי (ז' א') הקשו: אטו כולהו נמי לאו כרמלית נינהו? כי אתא רב דימי א"ר יוחנן לא נצרכה אלא לקרן זוית (פירש"י: שנכנס בו בית לתוכו, והניח מקרקעו לרשות הרבים) הסמוכה לרשות הרבים וכו'. ובירושלמי כאן (ב' סע"ד): אי זו היא כרמלית? ר' יסא בשם ר' יוחנן כגון חנותיה דבר יוסטיני. וכתב בעל המאור על דברי הבבלי הנ"ל: כלומר, זו היא עיקר כרמלית שגזרו עליה חכמים וכו', וכולהו הנך אחרניתא משום לתא דהך גזרו רבנן בהו וכו'. ואף כאן בכרמלית בלי מחיצות אנן קיימין.¹³ואפילו לשיטת הר"מ פי"ד מה' שבת ה"ד שמפרש כרמלית זו ביש לה ג' מחיצות, הרי אף היא מחמת חסרון מחיצות אתינן עלה, והיא רשות הרבים שאינה רשות הרבים.
ובהמה שהזיקה ברגלה בכרמלית חייבת נזק שלם כרשות היחיד (תוספתא ב"ק פ"א סה"ו), אבל לעניין בור (שאסור לו לחפור סמוך לר"ה בלי מחיצה), הרי הוא שייך לאנשי אותה העיר (תוספתא שם פ"ו הט"ו). ורשויות שבת לחוד ורשויות ניזקין לחוד, כשם שרשויות שבת לחוד ורשויות טומאה לחוד (עיין טהרות פ"ו מ"ז ואילך).

נוססה בו. נפלאות בו ל' נס, ד"א נוססה בו אוכלת בו כתולעת בעץ כמו (לעיל י) והיה כמסוס נוסס: