פרשנות מצטטת על ישעיהו כב:טז

גֵּר וְתוֹשָׁב. וּבִשְׁבִיל הֱיוֹתִי גֵּר אֵין לִי פֹּה קֶבֶר, כְּאָמְרוֹ "וּמִי לְךָ פֹה כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר" (ישעיהו כב:טז), וְהַטַּעַם שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִקְנוֹתוֹ הוּא מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי תוֹשָׁב עִמָּכֶם, שֶׁבָּאתִי לְהִשְׁתַּקֵּעַ לֹא לָגוּר בִּלְבָד:

הוי רעי האליל עזבי. רעי עזבי שניהם בחירק והיו"ד נוספת כמו אסרי לגפן עירה חצבי מרום קברו ישעיה כ"ב:

חלקת מחוקק ספון. יבע"ת ארום תמן אתר מקבע אבנין טבין ומרגליין דבי' משה ספרהון דיסראל גניז, וכ"ה בתרגום ירושלמי, לדעתי הרכיבו בתרגומם שני פירושים, סוף דבריהם הם כתרגום אונקלס ארי תמן באחסנתי' משה ספרא רבא דישראל קביר, והוא לפי הדרש שמת בהר נבו שבחלקו של ראובן ונקבר רחוק ארבע מלין ממנו בחלקו של גד (כבסוטה י"ג), אמנם ריש דבריו הם ע"ד הפשט, וטעם חלקת מחוקק ספון, שם חלק מדינה שחוקקים וחופרים בעפר אדמתם דברים ספונים וחשובים (איינע לאנדשאפט וואָרין שאֶטצבארקייטען אויסצוגראבען זינד), חלקת כמו חלקה אחת תמטר (עמוס יו"ד) שפירש"י שם בקעת שדה קמפנייא בלע"ז (לאנדשאפט), וכן מתורגם שם אחסנתא; מחוקק כמו חוקקי בסלע משכן לו (ישעיהו כ״ב:ט״ז), והחקירה והחפירה אחת היא; ספון כמו מאן ספון בלשון התלמוד; ואל תתמה על תי"ו של מלת חלקת אעפ"י שאינה דבוקה למלת מחוקק כי דוגמתו יש במקרא כמו עזרת מצר (תהילים ס׳:י״ג), ושכורת ולא מיין (ישעיה נ"ד), ומלת מחוקק כמו למקרא העדה ולמסע המחנות שבא השם במקום מקור לקרא את העדה ולהסיע את המחנות, וכן כאן מחוקק במקום לחקוק: