פרשנות מצטטת על ישעיהו כד:ב

מנושי. ענין מלוה כמו כנושה כאשר נושה בו (לעיל כד):

שיורד. מראשו אל זקנו אל פי ראש הכתונת שלו שהזקן שוכב ע"פ הכתונת כן נעים טל חרמון שגבוה על הררי ציון והטל יורד מחרמון להררי ציון כשם ששמן המשחה לגדולה כך הר ציון לתפאר' ולכבוד לישראל כשם ששמן הטוב כן טל חרמון כזה כן זה כמו והיה כעם ככהן (ישעיהו כ״ד:ב׳), ורבותינו דרשו שבת אחים משה ואהרן לענין מעילה בשמן המשחה במסכת הוריות כל המזמור אבל יש בדברי תורה וקבלה משל ומליצה ודברי חכמים וחידותם ועיקר שיר המעלות על בית המקדש נאמר:

ישה. פועל יוצא והלוקח יקרא נושה בו:

מה למדנו מרוצח לנערה המאורסה - והלא פירש בה אונס פטור כדכתיב ולנערה לא תעשה דבר אלא נראה כמי שרוצח בא ללמד כאן ונמצא שהוקש כאן להיות למד מכאן והכי קאמר כרוצח כנערה שניהן שוין כמו והיה כעם ככהן (ישעיהו כד) ולא נאמר והיה העם ככהן:

כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ וְגוֹ'. כַּעֲצָמִים בְּבֶטֶן הַמְלֵאָה. דְּבָרִים הַנִּסְגָּרִים וְהַנֶּעֱצָרִים בְּבֶטֶן שֶׁהִיא מְלֵאָה וְאַף עַל פִּי שֶׁבּוֹלֶטֶת לְחוּץ. "כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ". הֲרֵי זֶה מִקְרָא מְסוֹרָס, נִדְרָשׁ מִסּוֹפוֹ לְרֹאשׁוֹ. "כַּאֲשֶׁר אֵינְךָ יוֹדֵעַ . . . דֶּרֶךְ הָרוּחַ", כְּלוֹמַר: יְדִיעוֹת שְׁתֵּי אֵלּוּ שָׁווֹת. לֹא זוּ גְלוּיָה לְךָ, וְלֹא זוּ גְלוּיָה לְךָ. פְּעָמִים אַתָּה סָבוּר לְהַכִּיר בֶּעָבִים שֶׁיָּבֹא הָרוּחַ, וְאֵינוֹ בָא כַאן, כִּי עוֹבֵר וְהוֹלֵךְ לוֹ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת. וַהֲרֵי לָשׁוֹן זֶה כְּמוֹ: "כְּגַן ה' כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם": "כַּשִּׁפְחָה כַּגְבִרְתָּהּ" "כַּקּוֹנֶה כַּמּוֹכֵר". וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַשְׁוֶה מֻקְדָם לִמְאֻחָר, וּפְעָמִים שֶׁהוּא מַשְׁוֶה מְאֻחָר לְמֻקְדָּם, אַף כַּאן לָמַד יְדִיעַת הָרוּחַ מִידִיעַת הַבֶּטֶן, כְּלוֹמַר: אֵין לְךָ לִשְׁמֹר אֶת הָרוּחַ לִרְאוֹת בֶּעָבִים: (הַגַּהָ"ה: עִנְיָן זֶה הוּא מְסוֹרָס בְּדִבְרֵי רַשִׁ"י וּמְהֻפָּךְ, וּצְרִיכִים לְהַגִּיהַּ כְּפִי אֲשֶׁר הוּא בַּסְּפָרִים הַמְּדֻיָּקִים, וְאָז יוּבַן שַׁפִּיר. וְכַךְ הִיא הַנּוּסְחָא הָאֲמִתִּית: