פרשנות מצטטת על ישעיהו כד:יב

יערף כמטר וגו'. תניא, היה רבי סמאי אומר, מניין אתה אומר בשם שהעיד משה לישראל את השמים ואת הארץ כך העיד להם ארבע רוחות השמים, ת"ל יערף כמטר וגו', זה רוח מערבית שהוא ערפו של עולם וכולו לברכה ^יגר"ל מאחוריו של עולם, שהמערב קרוי אחור שנאמר (איוב כ"ג) הן קדם אהלך ואחור ולא אבין וגו', והשכינה ערפה במערב, דכן דרשינן מפסוק דתהלים (פ"ט) צפון וימין אתה בראתם, דמשמע דימינה של שכינה בדרום ושמאלה בצפון ופניה במזרח וערפה במערב. , תזל כטל אמרתי – זה רוח צפונית שעושה את הרקיע נקי כזהב ^ידובב"ב כ"ה א' הובא בענין זה הלשון שמזלת את הזהב, והבאור הוא שמחממת ומביאה שרב, ורעבון בא, והזהב בזול, וכמש"כ ביחזקאל ז' כי בשעת הרעב כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיו, ונסמך כאן על לשון תזל מלשון הכתוב (ישעי' מ"ו) הזלים זהב מכיס. , כשעירים עלי דשא – זה רוח מזרחית שמסערת את כל העולם כשעיר ^טוכשדים המזיקים, מלשון הכתוב (ישעיה כ"ד) ושאיה יכת שער, ומטעם זה תארו את רוח מזרחית בשם שדיא נשיב (גיטין ל"א ב'). , וכרביבים עלי עשב – זה רוח דרומית שהוא מעלה רביבים ^טזועיין בב"ב כ"ה א' באה תוכן אגדה זו, ואמנם אנו העתקנו מספרי מפני שבאה שם יותר ברחבה. ועיין בחא"ג בב"ב שם. [ספרי].

למשואות. לשון חורבן כמו שאיה (שם ו'), תשאה שממה (סא"א):

ועשית את המשכן. בר"ת נרמז (שם לז) וימצאהו איש תע"ה ת"רדימה ע"ל ה"אדם שהם מלכיות למשכן על עונותיהם של ישראל מדה אחת לכל היריעות כי באמת כל י' יריעות מורין על מדת מלכות שהיא שכינה כלולה מעשר ולעולם (סוכה ד) לא ירדה פחות מעשרה ז"ש מדה אחת היריעות שהיא כלולה מכולם נרמז במזמור זה סוד כבוד י"י מלא המשכן כשממלאים מם שיןכף נון הרי סוד כיו"ר שהוא סוד רל"ו בגימטריא (שמות לח) א"לה פ"קודי ה"משכן נעלם של משכ"ן וחשבון שלו הוא מנין א"לה פקוד"י שהוא ר"לו דאי' בפרקי היכלות של ר' ישמעאל היודע סוד שיעור יוצר בראשית מובטח לו שהוא בן עוה"ב ואני ועקיבא ערבין בדבר וכמו כשהיו נכנסין למשכן הוצרך להיות בחוץ כיור לרחצה כן כשהנשמה עולה למעלה מרחיצין אותה בנהר דינור גם נעלם משכ"ן הוא ד' פעמים חומ"ה כי ד' חומות מקיפים קודם שנכנסין למשכן העליון הן הן ד' נהרות המקיפים ובס' הפליאה קורא אותן חומות ברקים חומות לפידים חומות שלהבת חומות להוטים וסימן (תהלים לד) ל"כו ב'נים ש'מעו ל'י יראת י"י אלמדכם וכמו שד' חומות של אש מקיפים כן ד' חומות של מים רזא דמלה והמים להם חומ"ה מימינם ומשמאלם ואלו ד' מיני מים לדעתי הראו ליחזקאל כשאיש בא (יחזקאל מז) וקו המידה בידו וימד אלף ויעבירני מ"י אפסים וימד אלף ויעבירני מ"י ברכים וימד אלף ויעבירני מ"י מתנים וימד אלף ויעבירני מ"י נחל אשר לא אוכל לעבור והמים מ"י שתו. ז"ס (תהלים פד) מ"ה י"דידות מ"שכנותיך ר"ת מי"ם וע"ז (חגיגה טז) אמר ר"ע לתלמידיו כשתגיעו לאבני שיש טהור ואלו ד' מיני מים לקבל ד' אתוון קדישין ז"ש מה ידידות משכנותיך ר"ת מים הם רזא דשמא קדישא ז"ש (תהלים פד) י"י צבאות שכל אות הוא צבא דיליה לעילא וכמו שבקדושה ארבע מיני מים כן לעמת זה איכא שיש טמא מדקאמר ר' עקיבא כשתגיעו לאבני שיש טהור מכלל דאיכא טמא (ישעיה יג) ש"עירים י"רקדו ש"ם (שם כד) ש"איה י"וכת ש"ער הן הן מים אחרונים חובה באתר דחובה אינון שריין ידי אסחא אנא לגבי חד מנא לסיטרא חורנא דלית ביה ממשא ומרומז בראשי אתוון מאן אינון. סימן ממז"ר מ"ים מ"רים מ"אררים ז"רים ר"עים. מה ידידות משכנותיך שמתחלה נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות בית אלקינו שמשה הוצרך להעלות למעלה ועתה יותר טוב שיבא ידיד למטה שהקב"ה ירד שכינתו לארץ. ז"ש מה ידידות (תהלים לא) מה רב טובך שמתחילה עלה משה בתוך הענן ויכסהו ז"ש (שם) אשר צפנת ליראיך מתחילה קודם שעשו העגל עלה אלי ההרה ועתה (שם) פעלת לחוסים בך המשכן הוא נגד בני אדם ז"ש (שם סח) עלית למרום שבית שבי ואתה לקחת מתנות באדם למטה אצל בני אדם והנה מתחלה לא היה שום תועלת לבני אדם אבל עתה (שם פד) גם צפור מצאה בית:

שתו. לשון שאיה גאטירנ"ט בלעז ויש אומרים שתו כמו שמו כמו (שמות י׳:א׳) למען שיתי אותותי: