יְהוָ֤ה אֱלֹהַי֙ אַתָּ֔ה אֲרֽוֹמִמְךָ֙ אוֹדֶ֣ה שִׁמְךָ֔ כִּ֥י עָשִׂ֖יתָ פֶּ֑לֶא עֵצ֥וֹת מֵֽרָח֖וֹק אֱמ֥וּנָה אֹֽמֶן׃
ברכת אשר
על דבריהם מוסיף הר"ן בדרשותיו (סוף דרוש יא): מדרכי השם יתברך הוא להביא עצות מרחוק להפיל שונאיו בדינו ולקחת נקמתו מהם, כמו שאמר הנביא (ישעיה כה, א-ב) "ה' אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק אמונה אמן. כי שמת מעיר לגל" וגו', וה' יתברך כיוון ורצה לדון כל המצריים בדבר אשר זדו על ישראל, כמאמר יתרו (שמות יח, יא) "עתה ידעתי כי גדול ה' וגו' כי בדבר אשר זדו עליהם", ורצה להביאם בענין שהם בבחירתם יכנסו במים וימותו שמה...
מלבי"ם
ובאשר בצד אחד ידע התם ההוא בנפשו כי נקי הוא מכל חטא ואשמה ושבאו עליו המכאובים שלא כמשפט על לא חמס בכפו, ובצד אחר עודנו מחזיק בתומתו להאמין אמונת אומן שא"א ליחס להשם ב"ה השלם בתכלית השלימות איזה עול או חסרון ידיעה, יכולת או רצון, ע״כ הכריע בדעתו כי לא ע״י השגחת ה׳ נעשה הדבר הרע הזה, כי ה׳ בלתי משגיח על מעשי בני אדם הפרטיים ולא על גמולם וענשם טובם ורעתם, כי מסר כל זה אל ההנהגה הכללית הסדורה מששת ימי בראשית שהיא הנהגת המערכת, ובכ"ז צדיק וישר ה' ולא נמצא עולתה בו מצד זה, באשר כל מעשי בני אדם הן לצדק הן לרשע המה מוכרחים וקצובים מן המערכת ואינו חפשי במעשיו, וע"כ אין מגיע לו לא שכר ולא עונש על מעשיו הבחיריים, כאשר לא ישלמו שכר או עונש להרחיים המתגלגלים ע״י הנעת המים אם יטחנו קמח או ירוצצו ראש איש הקרב אליהם. עפ"ז יצא אל המערכה ויכונן חציו על יתר לירות נגד אמונת ההשגחה והשכר והעונש בין גופני בין נפשי, ונגד חפשיית הבחירה, בטענות פילוסופיות אדירות ובצורות מכוננות על אדני המחקר והעיון.
הכתב והקבלה
ביד רמה. אמרו במכילתא מגיד הכתוב שכשהיו המצריים רודפים אחרי בנ"י היו מנאצים ומחרפים ומגדפים אבל ישראל מרוממים ומשבחים ונותנים שיר שבח וגדולה תהלה תפארת למי שהמלחמה שלו כמ"ש רוממות אל בגרונם וגו' ואומר ה' אלהי אתה ארוממך ואודה את שמך כי עשית פלא (ישעיהו כ״ה:א׳), כי מלת ביד כמו בתודה, כי שרש יד הוראתו ג"כ תודה שבח והלול, כמ"ש בירים משה ידו, יעו"ש. ויתורגם ביד רמה (מיט האָהעם דאנק), והוא נאות מאד אל הענין, ויורה על אמתות פי' זה מדאמר (פ' מסעי) ביד רמה לעיני כל מצרים, ואם יהיה פירוש ביד רמה גלוי ופרסום וכת"א בריש גלי, א"כ מה הוסיף לאמר לעיני כל מצרים הא והא חד הוא: